מדריכים מעדכנים מהשטח

סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !

מפגש קבוצה - אוקספרד! - 25/06/2019

שלום כולם!  איזה כיף לכתוב לכם בפעם הראשונה! עבורי - זה המשך של ההתרגשות מאתמול, שבטח תמשיך עד ...
קרא עוד
כניסה ליומן מסע

הפרופיל שלי
  • מוזיאון השאווה-מדאם טוסו -  סאמר קול ביותר
  • כינוי: תבל גביזון (:
  • מרכז: בידלס
  • יצאתי בקיץ: 2012
  • שלח דואר אלקטרוני לחבר
    • השם שלי:
    • המייל שלי:
    • הטלפון שלי:
    • נושא:
    • תוכן ההודעה:
    •      
       
הפרופיל שלי

תבל גביזון  (תבל גביזון (:)

קודם כל - קוראים לי תבל גביזון ...

שיר שדה  (שיר שדה (הרמקול הקבוצתי))

היוששששש :)) קוראים לי שיר ...

שי אודלסמן  (שי :))

טוב, מאיפה אפשר להתחיל סיפור ...

טל מזרחי   (גרררר)

היי קוראים לי טל מזרחי ואני ...

רומי נבו  (רומי)

אני רומי וזאת הפעם השנייה ...

ניקיטה קונובלנקו  (konovalenko nikita)

שמי ניקיטה, אני בן 13 וזאת ...
לכל סיפורי המחזור

קודם כל - קוראים לי תבל גביזון מפתח-תקווה בת 13, 

רק להקדמה אני רוצה לציין- סאמר סקול בידלס- היה מטורף זה חוויה לכל החיים, כיף, הכרות עם דברים חדשים , לא משנה מה יגידו לכם אל תפספסו את זה, זה באמת משהו מיוחד, את הפירוט וכל החוויות אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא SmileysSmileysSmileys

 

טוב, אז איך הכל התחיל ?Smileys

 

למען האמת *בהתחלה* אני בכלל לא רציתי לצאת לסאמר סקול הזה, רק המילה - סקול (בית ספר) והרעיון שאני צריכה ללמוד בקיץ, בזמן כשאני אמורה לנפוש ולהנות, גרמה לי לרדת מהרעיון הזה מהר מאוד, וישר הלכתי על הטיול שלוש ארצות, הטיול שרוב גדול מבני ובנות המצווה עושים, אבל..... Smileys

 

אמא שלי עמדה על כך והתעקשה שאני אלך לסאמר סקול, ואז בשלב מסוים אמרתי לעצמי שאולי באמת כדאי לי "ללכת על זה" אולי כדאי הפעם לנסות משהו שלא כל ילד היה קופץ עליו, בגלל העובדה שבאמת צריך ללמוד שם, החלטתי לבסוף שאני אצא לסאמר סקול. Smileys

 

מועד היציאה שלי התקרב ואיתו התקרבו גם החששות הבלתי נמנעות - למה רציתי לצאת לשם, אולי יהיה שם משעמם, אני לא אכיר אף אחד, כל הזמן אני אהיה לבד, כל היום אני אלמד ולא אהנה בכלל.

 

אבל ידעתי שאין דרך חזרה ואני יוצאת לסאמר סקול ויהי מה.

 

סיפרתי לחברותיי על היציאה ואחת מהן, ירדן, גם עמדה בהתלבטויות כמוני ולבסוף החליטה לצאת לסאמר-סקול, דבר זה הרגיע אותי מאוד Smileys.

 

ואז הגיע יום הטיסה, כמובן כמו שציפיתי עבר עליי לילה מלא מחשבות וללא שינה, לבסוף שהגענו לשדה תעופה ראיתי את הקבוצה שלי – הקבוצה שאיתה אני הולכת לעבור שבועיים מחיי .ההתרגשות הייתה אדירה נוסף על העצב - לעזוב את הארץ, משפחה, וחברים ולהתנתק מכולם ..Smileys

 

זהו, יצאנו לדרך, יצאנו ל - סאמר סקול ללונדון, הטיסה עברה מהר והשירות והאוכל היה משביע רצון. את הטיסה העברתי בצפייה בשתי סרטים והכרתי אפילו כמה ילדים.

 

הגענו לאנגליה, מזג האויר היה קריר וגשום בניגוד מוחלט לקיץ בישראל.Smileys

ואז הכל התחיל, כל הטירוף, הכיף, השיגעון משכר החושים המוכר בישראל.
ואני יושבת באוטובוס וירדן לידי, שתינו עדיין לא מאמינות שזה כבר התחיל, שאנחנו בחו"ל.

 

הגענו ל"בידלס" מקום יפייפה, אפשר לראות בתמונות שצילמתי, פשוט הכל ירוק - נוף חדש מהסרטים.

 

חילקו אותנו לחדרים, ואז החלה ההכרות האמיתית עם כולם - אני הייתי בחדר עם ירדן ועוד שתי בנות שגם באו ביחד - טל שפרן וטל מזרחי. חששתי, אבל טעיתי בגדול - גיליתי שהן בנות מדהימות והיה לי באמת כייף איתם, עברנו המון חוויות ביחד בחדר הזה.Smileys


למשל כשהיינו בסאמר סקול אחד מתאריכי שישי היה יום שישי השלושה עשר, Smileys גילינו שרוח רודפת את החדרים של הישראליות -

באותו לילה היה צל של ילדה על החלונות שלנו בחדר, Smileys
בחדר אחר דלתות הארונות נפתחו ונסגרו ללא הרף,
ובחדר נוסף הוילונות זזו והתנופפו בעוד שכל החלונות סגורים.
כל הבנות נבהלו מאוד - בחדר אחד החליטו להצמיד את כל המזרונים זה לזה ולעשות מסיבת פיז′מות, ובחדר שלי, שיחקנו קואה קואה כדי להבריח את הרוחות (עצה של אימי) ואכן הקואה קאוה עזר והרוח נעלמה והפסיקה להטריד אותנו.Smileys

 

אחרי שהכרנו את כל הישראלים השלב הבא היה - להכיר ילדים ממדינות אחרות, זה היה קצת יותר קשה אבל לא היה לנו מה להפסיד אלא רק להרוויח  
שאלנו ילדים, מאיפה הם, וכך הכרנו, זה היה כל כך מצחיק וכייף ומפני שהם לא ידעו את שפתינו היה נורא מהנה לנסות ללמד אותם קצת עברית. Smileys


בנוסף על העובדה שכולם שם ממקומות שונים: צרפת, איטליה, ספרד וכו′ ושלמדו מעט עברית, אנחנו למדנו גם המון מילים משפות שונות.

 

הכרנו ספרדי אחד קוראים לו פאבלו, הוא נראה ממש ילד, הוא בן 10 אבל משום מה אולי מפני שהיה כל כך נחמד ומתוק-התחברנו אליו מאוד, כך הכרנו אותו לכל הישראליות, והוא היה אהוב מאוד על כולנו, כאשר רק התחלנו לדבר איתו, קרה משהו מצחיק - שאלנו אותו בן כמה הוא באנגלית, והוא חשב ששאלנו אותו מה שלומו וענה fine thank you, זה היה מאוד מצחיק. SmileysSmileys

 

באמת שזאת חוויה כל כך מיוחדת מרגשת ומהנה להכיר כך ילדים מכל העולם, היה מוזר לראות שהם ילדים ממש כמונו פשוט מתקשרים בשפה שונה, היה מעניין להכיר תרבויות חדשות ומנהגים אחרים ומשונים, כמו שהצרפתים אוכלים שבלולים וצפרדעים. Smileys

 

אחרי שעברנו בשלום את היום הראשון חשתי כבר יותר בטוחה, ועם כל יום שחלף כך חלפו והתפוגגו על חששותי. Smileys

 

ביום שאחרי - כמובן אחרי הקשיים של לקום מחדש מוקדם בבוקר, ואחרי איחור קל שמאוחר יותר הפך לאיחור סדרתי - הגענו בפעם הראשונה לחדר האוכל לארוחת בוקר.

 

בארוחה הזאת מפני שלא הייתי מודעת לכל הדברים שם קרתה לי תקלה קלה בארוחה - אני וכל הבנות נסחפנו בהתלהבות של הפעם הראשונה וכמעט כל דבר שהיה אכיל - העמסנו על המגש, תפסנו שולחן ישראלים, התיישבנו התחלנו לאכול ואני פיזרתי מלח ממלחייה על הארוחה שלי, לבסוף אחרי התנסות כואבת נוכחתי לגלות שזה היה בעצם סוכר Smileys, אז אני וחברותיי הלכנו והזהרנו את כל השולחנות שמא יקרה להם את שקרה לי.

 

לאחר מכן עשינו את המבחן שקובע את הרמות והוא היה ממש קשה Smileys, בהתחלה ממש התבאסתי בגלל שחשבתי שאני אקבל ציון נמוך כי לא ידעתי הרבה דברים, אבל אז נרגעתי כשגיליתי שלכולם היה קשה מאוד, שובצתי ברמה עם חברה טובה - אופיר והייתי מרוצה מכך.

 

בימים שאחרי התחלנו להתרגל לסדר היום (אפילו החדר שלנו שהיה ידוע בתור "החדר המאחר" הצליח לא לאחר) - קמנו מוקדם בבוקר, נפגשנו לפני הארוחה לעדכונים לגבי מהלך היום, ואז התכנסנו כל תלמידי סאמר סקול בידלס באודיטוריום, שם חולקנו לשתי קבוצות אלו שלומדים בבוקר והולכים לפעילויות בצהריים וההפך אנחנו. הלכנו לפעילויות בבוקר ולמדנו בצהריים ושבוע לאחר מכן, זה התחלף .

 

למרות שהפעילויות לא תמיד עניינו אותנו מפני שעסקו בספורט וכידוע - הבנות הישראליות לא "מתות" על ספורט בלשון המעטה בכל זאת שיחקנו בטניס, "טאצ בול" משחק שלא ידוע בישראל, פינג פונג ולמרבה הפלא הפעילויות היו מהנות, הפעילויות גיבשו וחיברו בינינו ודרכם הכרנו גם חברים רבים מארצות שונות.Smileys

 

במשך השבוע בפעילויות, בערב ובכל זמן חופשי שקיבלנו - חברנו והכרנו אנשים, היו כאלה שחשבו שאנחנו קצת משוגעות ורועשות ובצדק, אנחנו כל הזמן שרנו שירים ישראלים שהם לא הכירו, הלכנו ויזמנו שיחות עם ילדים שאיננו מכירים, זה כנראה היה הבסיס למחשבותיהם עלינו,
אבל זה מה שאהבנו לעשות זה אנחנו וזה ישראל, מי שקיבל את זה שם והכיר אותנו יותר לעומק - הרוויח מי שלא הפסד שלו.Smileys

 

בסוף השבוע יום שישי, קבלת השבת, הזמנו לקבלת שבת כמה חברים שילמדו ויראו קצת מהתרבות הישראלית, היה מרגש מאד.

 

הגיע זמן לדיסקו, לקראת הדיסקו הישראליות - אנחנו, התכוננו והתרגשו מאד, יצאנו בשמלות ערב חגיגיות, בדרך לדיסקו ראינו כמה בנות הולכות בלבוש רגיל לשם, עם ג′ינס וחולצה פשוטה, ואפילו שמנו לב שהם צחקו עלינו ולא הבנו למה בהתחלה לא יחסנו לכך חשיבות - אבל אז ראינו שכולם באו ככה פשוט ורק אנחנו התגנדרנו, אז הבנו מה פשר צחוקם, אבל עודדנו את עצמינו, נכון היינו הכי מגונדרות אבל אנחנו היינו גם הכי מטופחות והכי יפות. Smileys

 

בדיסקו היה כל כך כייף, רקדנו המון ושרנו, אפשר לומר ש - "לא ראינו בעיניים" פשוט זרמנו עם המוסיקה, הייתה אווירה ישראלית בגלל שהשתחררנו ורקדנו כמו במסיבות בישראל, זה שיחרר ונתן אנרגיות וציפיות למשך השבוע עד הדיסקו הבא, (כל יום שישי היה דיסקו).Smileys

 

בסאמר סקול אהבתי מאוד את הטיולים, היו טיולים שיצאנו רק הישראלים שניתנו בתור הטבות למשל: טיול שופינג בעיירה קיימפבריג′ , שם גם ראינו כנסייה מדהימה ביופייה, טיול למוזיאון השעווה - מדאם טוסו ולמחזמר מאמא מיה וטיול ללונה פארק - Thrope Park .


ביום שבת, בזמן שכולם היום ביום חופשי, אנחנו הישראלים יצאנו ללונה פארק באנגליה  Thrope Park היה מדהים, מלא אדרנלין, וחוויות חדשות ומפחידות שאין לחוות בארץ.

 

באחד מהימים יצאנו למאדאם טוסו היה מדהים לראות את אומנות השעווה, הכל נראה כל כך מוחשי באופן מדהים, לאחר מכן המשכנו למאמא מיה מחזה מיוחד ומרגש במיוחד, למרות שהיה באנגלית מה שקצת הקשה על הבנתנו עדיין הצלחנו להבין את העלילה ונהננו מאוד.

 

הדיסקו השני היה הדיסקו העצוב, מפני שזה היה דיסקו פרידה מהצרפתים האיטלקים והספרדים את הדיסקו אפפה תחושת סיום תחושת פרידה ובסיום הדיסקו והפיזור לחדרים, החלו כולם לבכות. פתאום אני רואה את פבלו בוכה, ממש בוכה חזק, אז לא יכולתי לראות אותו ככה בוכה ופשוט התחלתי גם אני לבכות ובסוף יצא כך שכל הישראליות בכו, חלק בגלל שהן נפרדו מחבריהם הצרפתים וחלק בגלל פבלו..Smileys

 

הדיסקו השלישי היה ממש כיף למרות שזה היה דיסקו הפרידה שלנו ובסופו גם בכיתי עם חברתי לבכי טל מזרחי, תמיד בכינו ביחד,  אבל הדיסקו עצמו היה ממש כיף בגלל שבאמת נפרדו אז עשינו מה שבא לנו, רקדנו עם כולם עם הספרדים והאיטלקים שעדיין נותרו איתנו, ופשוט זרמנו עם כולם .Smileys

 

אז נכון שהפרידה מכולם מאוד קשה אבל באמת שלא הייתי מפספסת את זה, זו הייתה החוויה של החיים שלי, ואני ממליצה לכל אחד ואחת לצאת לסאמר סקול. עשיתי פה הרבה כייף והכרתי פה כל כך הרבה אנשים, שבכל טיול אחר לא הייתי עושה.

 

זהו זה ! זה נגמר בציפיה גדולה לחזור לכאן בשנה הבאה.

 

בהצלחה לכל מי שנרשם ויירשם - זה כייף וחוויה שאין כמותה ! SmileysSmileysSmileys

    לסיפור המלא    בחזרה לקהילת ילדים

  • שלח קישור לחבר
  • לפורום סאמר סקול וסאמר קאמפ
  • חזרה לקהילת ילדים


  • שלחו מייל לחברים ואתם בהגרלה