מוגי

היי אני אלמוג חייט , בת 14 וחצי מחדרה והשנה יצאתי לסאמר סקול בקיימברידג′, אנגליה.

הכל התחיל כשקיבלתי טלפון ביום שישי בערב מהחברה הכי טובה שלי אליסה, היא סיפרה לי שההורים שלה הסכימו לה סוף סוף להגשים את חלומה לצאת לסאמר סקול והיא שאלה אותי אם אני רוצה להצטרף אליה.

בהתחלה אמרתי לה שאני לא יודעת אז הלכתי לבדוק עם אימא שלי והיא התלהבה מהרעיון, שמחתי כי אני ראיתי מודעות בראש אחד על המקום וזה נראה מדהים וגם זו חוויה שכל אחד חייב לעבור !!!

ומאז התחילו ההכנות, בלי שהרגשתי הזמן פשוט עבר והגענו ליום שבת שלפני הטיסה, הכנתי את התיק ושקלתי אותו כל חצי דקה כדי להיות בטוחה שלא יהיה לי over weight...

בסופו של דבר המזוודה הייתה מוכנה וגם התיק שעלה איתי למטוס שאותו קיבלתי אותו במיוחד מחברת קמפוס..

עוד בבוקר ידעתי שאני לא אצליח להירדם לכן עשיתי לילה לבן עם אחותי הקטנה ואז הגיעה השעה 2:30 וההורים שלי ירדו למטה עם המזוודה והתיק ויצאנו לדרכינו.

כשהגעתי למקום המפגש ראיתי פרצופים חדשים, כולם מתרגשים לעבור
לראשונה את החוויה העצומה הזאת !

לאחר בדיקות רבות, שחררו אותנו המדריכות שלנו גל ומיכל לטיולים בדיוטי פרי.
כבר ברגע הזה התחברתי לשלושה ילדים מצחיקים ונפלאים.
בשעה 7:30 כשכולם היו על המטוס המראנו ללונדון, טיסה של חמש וחצי שעות, בה הכרנו אחד את השני טוב יותר.

לפני שנחתנו היו כיסי אויר וכל הבנות נבהלו וצרחו זה דווקא היה כייף...

בשעה טובה נחתנו בלונדון, לאויר הקר ולמזג האויר שאין בישראל אפילו באמצע החורף, התיישבנו במבואה ומילאנו את פרטינו והלכנו לבדיקת דרכונים ולקבלת המזוודות שלנו.

עלינו על האוטובוס מצד שאליו אנחנו לא רגילים (כי באנגליה זה הפוך) ועשינו את דרכינו לקלייר קולג′, קיימברידג′.
הנוף מהאוטובוס היה מדהים, הכל ירוק ופורח ממש כמו ציור !

הגענו לקלייר קולג′ והתיישבנו על הדשא, מדריכים רבים קיבלו את פנינו עם ארוחת צהריים בשקית, המדריכותנתנו לנו שני דפים למלא, על מכשירים אלקטרוניים שבאנו איתם ועל כך שאנחנו אחראים על כל נזק שקורה (מזל שלא קרה)..

וככה התחיל היום הראשון שלנו, ראינו חבורת ילדים משחקים בפינג-פונג והבנים רצו לשם וכבר לימדו אותם מילים בעברית, להפתעתי הילדים מהארצות השונות למדו עברית תוך שנייה וממש בקלות.

הצטלמנו וקיבלנו מפתחות לחדרים, כשאני ואליסה הגענו לחדר התפעלנו מהגודל  ומהמרחב וישר פרקנו מזוודות (ואני השתלטתי על הארון).

היום הראשון היה קצת משעמם כי הגענו בצהריים ולא היו לנו לימודים או פעילות מיוחדת לכן עד השעה 18:15 היו לנו שעות חופשיות, אני ואליסה (חברתי) החלטנו לנצל את הזמן הפנוי בשביל לטייל לנו ברחבי הקמפוס ומצאנו מקומות משונים ומגניבים.

גם בקמפוס עצמו הכל היה ירוק ופורח  ואפילו אחד התלמידים הותיקים שם הציע לנו לראות סרט אבל סירבתי לכן המשכנו לטייל.
בשעה 18:15 הייתה לנו פגישה על הדשא על מנת לצאת לארוחת הערב שבמרחק הליכה מהקמפוס.

אחד המדריכים מצוות ה-EF ליווה אותנו לארוחת הערב, הגענו לשם ובדריכנו ראינו את הנהר המדהים, את החנויות ואת האנשים השונים...
לקחנו מגש וכמו בסרטים עמדו הטבחים ושמו לנו את האוכל שבחרנו, האוכל לא היה כל כך טעים והיה שילוב של המון תפוחי אדמה בצלחת אחת, אבל לזה התרגלנו.

כשהסתיימה הארוחה עלינו למעלה וצילמנו את התמונה הראשונה שלנו בתור קבוצה, אחרי שמיכל ספרה אותנו אני,אליסה ועוד שני ילדים חשבנו שכבר אפשר ללכת לכן יצאנו, מה שלא ידענו הוא ששאר הקבוצה מאחורינו ולא איתנו.
אחרי כמה זמן קלטנו שאנחנו לבד בעיר לא מוכרת אבל למזלינו הדרך לא הייתה רחוקה וזכרנו אותה, הגענו לנהר ולפתע הפלאפון של אליסה צלצל ובצד השני מיכל המדריכה מודאגת שארבעת מילדיה הלכו "לאיבוד".

חיכינו להם בנהר, ועפרי (אחת הבנות שאיתה הלכתי לאיבוד) החלה לשגע אנשים ולעשות להם קסמים, זה היה מצחיק!!
הגענו בבטחה לקמפוס עם שאר הקבוצה והלכנו למקלחות ולישון כי שעת כיבוי האורות הייתה בשעה 22:00.

ביום השני ערכו לנו מבחן  (שלא היה קשה בכלל!) לבדיקת הרמה שלנו ואז חולקנו לרמות מ-1 עד 6 כאשר 6 זאת הרמה הכי טובה, המבחן היה סביר והיה לגילאי 14-16 לכן שמחתי שהייתי ברמה 4.

בשעה 14:00 אחת המדריכות מצוות ה-EF ערכה לנו סיור בעיר קיימברידג′ ראינו כנסיות,את הקניון, מסעדות וצילמנו המון תמונות...
לאחר מכן חזרנו לקמפוס והתארגנו לארוחת הערב אך במפתיע ביום הזה מיכל וגל הסכימו לנו לחזור לבד לקמפוס ומאז נהיינו עצמאיים.

ביום השלישי הלימודים התחילו והכל התנהל באותה צורה למשך השבוע וחצי הנותר:

7:30-8:30 ארוחת בוקר, זאת הייתה הארוחה הנורמלית היחידה בכל היום, קיבלנו קוראסון, צנימים, פסטרמה, גבינה צהובה, חמאה למריחה וריבה למריחה.

9:00-11:50 לימודים, כל אחד יושב בכיתה לפי רמתו עם אחד מהמורים המקצועיים והם מדברים רק אנגלית, למזלי ישבו איתי בכיתה עוד 4 ילדים מישראל שתמיד דיברנו בינינו בעברית עד שהמורה התעצבנה.
בשעה 10:20 הייתה הפסקה של עשר דקות על מנת להתאוורר.

12:00-13:00 ארוחת צהריים, המשפט "ארוחה חמה של אימא" תמיד התנגן לנו בראש כשהגענו לארוחת הצהריים, הייתה לנו בחירה בין מנה עם בשר או מנה צמחונית אבל הכי טעים בארוחה הזאת היה הלחם עם הממרח הירוק שכולם תמיד "רימו" את הטבחים שם וקמו כדי לקחת ממנו עוד קצת.

13:30-16:20 אקטיביטי, אחד מצוות המדריכים של EF מדריך אותנו ובעצם עושה לנו את הצהריים ליותר כייפים, לפעמים היינו הולכים לפארק לשחק בכדור, לפעמים היינו רואים סרט בחדר הגדול שבקמפוס, לפעמים היינו משחקים ′חפש את המטמון′ ברחבי קיימברידג′ או בונים מגדלים של פסטה עם מרשמלו.

16:30-18:30 היינו יוצאים לשופינג בקבוצות, כדי לקנות מזכרות, אוכל, ובגדים!!
לפני שהיינו יוצאים היינו צריכים לעבור בחדר מספר 3 כדי להירשם אצל גל ומיכל שיצאנו לטייל.

18:30-19:00 ללכת עד לחדר האוכל כדי להירשם אצל ומיכל וגל שאנחנו בסדר והכל מעולה...

19:30-21:30 בדרך כלל הייתה מסיבה בערב ועד שאנחנו הישראלים הגענו כולם היו רדומים וישובים.

באחת המסיבות הושמעו שירים בעברית והיה כייף לרקוד לצלילם ולראות אנשים מכל העולם שלא יודעים על מה השיר מדובר (בלבלי אותו) רוקדים ונהנהים.
אם לא הייתה מסיבה הייתה תחרות כשרונות בה הישראלים הציגו את כשרונם ושרו את השיר ′אבאניבי′ אך לצערנו לא ניצחנו, לפחות מישהי מהקבוצה ניצחה במקום הראשון ולקחה את הפרס השווה.

22:00 כיבוי אורות וכולם בחדרים, אבל איזה מין ישראלים אנחנו אם לא נשגע את כל הבניין ונעשה קצת רעש עם שאר הילדים מכל העולם?

וככה היינו כל יום, עד שביום רביעי הלכנו למחזמר של ′שרק′, שבמקרה זה היה היום הראשון שלנו בלונדון, אחרי שריצינו את ה′עונש′ שלנו טיילנו בלונדון היפה, התחלנו בשוק והתקדמנו לעבר הטלפונים האדומים המוכרים.
בשעה 18:00 הלכנו לכיוון התיאטרון לצפות בהצגה ′שרק′.
אני אישית נהניתי מההצגה, הכל היה מושקע ומצחיק, בעיקר התלהבתי מהחמור שתמיד ידע לשעשע את הקהל הרחב.

בסיום המחזמר הצטלמו כמה ילדים עם שרק המפורסם, ואחר כך ביקשנו ממספר תיירות לצלם אותנו ליד האות S המפורסמת של שרק.

לאחר יומיים  של פעילויות הגיע יום שישי וערכנו קבלת שבת ראשונה (ואחרונה) בקיימברידג′ היה נחמד, אכלנו חלה ושתינו יין ואחד הבנים עשה את הקידוש.
ביום שבת בבוקר (מורדם מדי בבוקר) יצאנו לנסיעה של שלוש שעות לפארק השעשועים המפורסם ALTON TOWERS .
היה פשוט מושלם!!!

הפארק היה עצום וכל המגלשות היו כל כך שוות ומהנות, קבענו לנו שעת פגישה ולמזלנו (של הילדים) כולם הגיעו בזמן למרות שלפני כן כמה קבוצות איבדו את הדרך (אפילו המדריכות)..

בפארק היה רכבל שעבר דרך כל הפארק ואני ואליסה עלינו עליו 4 פעמים ואפילו יותר והתחברנו (אליסה התחברה) לאנשים שונים, אני שמחתי כי זאת הייתה הפעם הראשונה שלי ברכבל, לקראת הסיום ירד גשם (טבעי לאנגליה) אבל בכל זאת היה כייף.

ביום ראשון היינו במאדם טוסו, שזה מוזיאון שעווה של אנשים מפורסמים מכל העולם, התחלקנו לקבוצות ויצאנו להצטלם עם כל המוזיאון, המוצג הראשון שעיניי תפסו היו טיילור לאוטנר ורוברט פטינסון (מי שלא מכיר אלה שני דמויות מהסרט דמדומים), אני מעריצה שלהם מכיתה ו′ וישר שראיתי איתם לא יכולתי להתאפק ורצתי אליהם כדי להצטלם איתם.

לאחר הטירוף של הבנות מישראל על שני השחקנים האלה ואחרי שהלכנו משם (הלכנו זו צורה עדינה די סילקו אותנו משם), המשכנו להצטלם עם הדמויות הרבות, המוזיאון היה מחולק לכמה קומות שלכל קומה יש את הנושא שלה.
ביניהם, מפורסמים, אימה, סרטים, מוזיקה ועוד.

בקומה האחרונה היה סרט של גיבורי העל בארבע מימדים, האפקטים היו מדהימים ומושקעים (כמו כל המוזיאון).

לאחר החוויה העצומה הזאת הלכנו למוזיאון ההיסטוריה של הטבע ואני חושבת שאני אומרת את זה בשם כולם שהיה פשוט משעמם !!!
ראינו רק מיליון ואחת סוגים של אבנים ואפילו ההמחזה של רעידת האדמה לא הייתה כזאת מושקעת.

חזרנו בבטחה לקמפוס, והתחלנו את השבוע השני בו יצאנו לגן חיות ולשייט בנהר.

גן החיות היה יחסית קטן אבל נחמד ואפילו הקבוצה הישראלית הציקה לכמה אריות, בנהר לקבוצה שאני שטתי איתה נתקע המוט במים (הם לא היו עמוקים) ועד שקבוצת אנשים אחרת לא הביאה לנו את המוט ישבנו בלא מעש.
היה מצחיק וכייף ואפילו ברווזים באו לכבודנו !
באחד מהערבים לקחו אותנו המדריכות המדהימות שלנו  לשחק בבאולינג, היה ממש כייף ואפילו הביאו לנו אוכל ואני וחברתי מילאנו שקית של 400 גרם ממתקים שיהיה לנו...
אני אזכור את זה כחוויה מדהימה כי זה נתן לנו אפשרות להכיר עוד יותר טוב אחד את השני
ביום שישי בערב הכינו לנו המדריכות המדהימות שלנו ערב פרידה כזה בו הן הכינו מראש יומני זיכרון (משהו כזה) לכל אחד כדי שכולם יכתבו אחד לשני ביומן שלו ונשמור על קשר גם בארץ והיה נחמד מאוד!
אך לכל דבר יש סיום ובצער רב נגמר השבוע השני וקיבלנו תעודות וברמה שלי ערכנו מסיבת חטיפים, ביום שבת יצאנו למוזיאון טייס בדקספורד והיה ממש נחמד.

ראינו מטוסים מכל מיני שנים ומכל מיני סוגים וחזרנו כדי להתארגן לטיסה שלמחרת.

בשעה 22:30 הייתה לנו פגישה עם המדריכות שלנו שאמרו לנו לא להיבהל מחר אם למישהו מאיתנו יהיה עודף משקל כי יש מצב שזה יקרה אחרי כל הקניות ואחד הבנים הציע שתהיה לנו מילת קוד משלנו לעודף משקל "מנגו".

חזרנו לחדרים ואני עשיתי לילה לבן כי ידעתי שאם אני אירדם שום שעון מעורר לא יער אותי ולא רציתי להחמיץ את טיסה.

בשעה 5:00 בבוקר עשו לנו אמילי ומאיה השכמה בשירים של בוקר טוב וכולנו היינו מוכנים עם המזוודות על הדשא בשעה 6:00, לקחנו את ארוחות הבוקר והצהריים בשקית שהכינו לנו מראש ויצאנו לדרכינו.

הגענו לנמל התעופה וחיכינו שם עד שהגיע הצוות הישראלי, העלינו את המזוודות על המסוע ולחלק מהילדים היה עודף משקל (30 היה המקסימום).

הסתובבנו לנו במתחם של הדיוטי פרי ובשעה 11:15 הגענו למקום שהוחלט שניפגש, בשעה טובה עלינו למטוס והייתה טיסה נהדרת וקצת עצובה כי הבנו שכאן דרכינו נפרדות.

לאחר 5 שעות טיסה, ירדנו מהמטוס (אחרונים) ולאחר בכי,דמעות וחיבוקים נפרדנו וכל אחד נסע לעיר שלו.

היה שיר שיתנגן לכולנו בראש ושכל מי שיקרא אותו או ישמע עליו יזכר במחזור הכי שווה שיצא אי פעם לסאמר סקול:

חמש עליי, חמש חמש עליי
מי שלמות מי ?
אני שלמות אני!
מי נסיכה מי ?
אני נסיכה אני!
וכל אחת מכוערת
וכל אחת מכוערת

כפרעעעעע

לסיום עברתי את אחת החוויות העצומות בחיי (ואני רק בת 14 וחצי) ואני ממליצה לכולם לעבור את החוויה הזאת כי זה לא רק משפר את האנגלית זה גם גורם לך אנשים מדהימים מכל רחבי העולם...

מחזור 3 קלייר קולג′ קיימברידג′ 2012 אני אתגעגע