shiri

בוא לא נשקר היה לי ממש כיף.

נהניתי  להכיר דברים חדשים, מנהגים חדשים, וגם שפות...

זאת חוויה ביפני הצמא, שבמילים יהיה לי קשה להסביר.

אבל עם כול הדברים החיובים, תמיד יהיו את הדברים הקטנים שיהרסו לחלק את הטיול.. 

פרטיות זה ברור שאין, וצריך לדעת להסתדר עם כולם, והאוכל לא הדבר הכי טעים שיש.. אבל בכול זאת שבועיים לצאת מימה שאתה מכיר ולהיכנס לחיים אחרים לגמרי, זאת החוויה האמתית... 

המקום פשוט אוצר נשימה, הרגשה שיש לך מלא מקום.. 

הכול ירוק ובניינים ישנים כאלה, הרגשה של כפר.

אנחנו ההינו רק 2 בחדר אז היה לנו מקלחת ושירותים בחדר,

אני לא יודעת עם זה תמיד יהיה ככה... 

הטיולים היו טיפה מתישים והייתי יותר נהנית כשההינו נשארים במרכז, אבל בכול זאת להכיר את אנגליה ולטיל ברחובות וליראות את המקומות החשובים שאנגליה מתגאה בהם, באמת היה נחמד..

אני אישית אוהבת לצלם.. וברור שלא שכחתי את המצלמה שלי וצילמתי מללא, אבל עם יש משהו שלא צילמתי זה את המרכז וממש התבאסתי כי רציתי להראות להורים ולחברים את כול מי שעברתי איתו את הסאמר סקול, את איפה שאכלתי ואת החדר, אל תישכחו מצלמה.. כי לחזור אל הכול זה לא אפשרי, אז שישער לכם מזכרת חוץ מהזיכרון...

ודבר הכי חשוב, המבטא האנגלי, יהיה קשה להתרגל אליו, ואחרי שתחזרו לארץ לא תוכלו יותר לשמוע אותו, אז תהנו.

תורה שקראתם את הסיפור שלי (:, שירי.