היווש ... :P
אז איך כל הסיפור של הסאמר התחיל...
מכיתה ד′ או ה′ ההורים חפרו לי לטוס לסאמר סקול כל שנה היה מקוום אחר..
לא ממש הסכמתי.. אבל השנה באתי אליהם בתשובה של ברור!!!!..
וב 3 בלילה בערך התחלתי לחפש את המרכז שהכי רציתי ואת הפלא וכל זה...
אחרי כמה דקות על המחשב הבנתי שהכי באלי על בידלס...(אני יודעת שזה נשמע מוזר.. חח.)
לפני
הטיסה הייתי בחול אצל משפחה ולא ממש הצלחתי להתחבר לילדים ולהכיר וכל זה..
למזלי הכרתי ילדה אחת לפני...שנהייתה חברה ממש טובה שלי גם אחרי....
אז
ביום של הטיסה בערך בשש כשכולם היו כבר בשדה התחלתי יותר להתחבר בבדיקת
דרכונים בבדיקת מזוודות וזה... למזלי לפני השופינג הכרתי חצי קבוצה...
אז הגענו סוף סוף לבידלס אחרי 5 שעות טיסה (מסכנות הדיילות..) אחרי נסיעה של אינלי מושג כמה זמן הגענו!!!
יאואו
איך כולם התרגשו.. התאספנו בחדר התיאטרון ששם כל יום ההיינו ואז התחלנו
להכי את המקום... והתחלנו להתרגל... בשלוש ארבע ימים היה הכי קשה להתרגל
למקום לאכול שבכללי שבוע מהחוויה כמה מהבנות לא ממש אכלו...חח..
כל יום אצלנו היה נראה ככה (בערך ) :
קמנו בבוקר (מוקם יחסית לחופש גדול ולשעות שהלכנו לישון...)
התלבשנו
והתארגנו ירדנו למטה לאולם... ורצנו טסנו יותר נכון לחדר אוכל בנסיון
לעקוף את הקוראינים בטור לאוכל ... האמת לא תמיד הצליח לנו...
אחרי האוכל עלינו לחדר (שהיה נחמד אפשר להגיד .. אחרי כמה שינויים "קטנים")
התארגנו
לילמודיים ואז הלכנו לכיתות ביום הראשון חילקנו אותנו ואז הלכנו לילומדים
עם מלא סינים קוראינים יפנים וכמה צרפתיים איטלקים ספרדיים
ומקסיקנים..(אולי..)
אחרי שלוש שעות של לימודיים בתכלס דיי מגניבים מהלימודיים בבצפר שלי..
הלכנו לחדרים נחנו ועפנו לאכול ארוחת צהריים ואז היא פעילויות... שחייה טניס בגמינטון כדורסל כדורגל .. וכל זה..
אחרי ה"פעיליות" "נורא" נהנו בהם.. הלכנו לאכול ארוחת ערב..
ו..
חזרנו וכל הבנות אבל כול התחילנו להתארגן לפעילות ערב... שמלות חצאיות
חולצות איפור עקבים והכל... רק חבל שכל שאר הבנות שהיו בבידלס לא ממש עשו
את זה והיה פדיחות ... חמרות שכמה בנים צילמו אותנו אז נחמד כזה חח..
בקיצוור היה ממש כיף בבידלס ובאנגליה והרווב בשופינגים הרבים שהיו לנו ... ובטיולים וזה.. חח היה ממש טוווב...
אז
אני ממש ממליצה לכם ללכת לבידלס או לכל מרכז אחר שתעברו את החוויה הזאת
למרות קצת בכי שהיה והחדר חוולות שהייתי בוו... אבל חוויה בילתי נשכח...
ביי
