היי, קוראים לי איתי, אני בן 16 מבת ים ורציתי לספר על החוויה המדהימה הזאת של ללכת לסאמר סקול, בקיימברידג′ מחזור 2. 
נפגשנו בנתב"ג בשעה 6, והתחלנו להכיר אחד את השני, קצת דיוטי פרי ועלינו על המטוס ישירות לאנגליה. אחרי נסיעה לאורך נופיה המדהימים של אנגליה, הגענו לקמפוס שלנו בקיימברידג′, הייתה קבלת פנים נחמדה במיוחד עם המנהלת של המקום ושני מדריכים, קיבלנו טווינקס וחטיפים.
למחרת, עברנו מבחן שבדק את הרמה שלנו, ובדרך שמנו לב לאנשים אחרים מארצות אחרות והתחלנו להכיר אותם גם כן. לאחר מכן, הלכנו לפארק הגדול והירוק ליד הקמפוס שלנו, למדנו לשחק את המשחק המוזר של קריקט, שלמעשה יש בוא הרבה הגיון והוא לא מוזר בכלל וגם למדנו לשחק רוגבי.
בכל אחר צהריים הלכנו לארוחת ערב, כשבדרך עברנו במרכז העיר של קיימברידג′ ולאחר מכן חזרנו לקמפוס ויצאנו לפעילות ערב. פעיליות ערב היו שונות ומגוונות, ממסיבות מטורפות עם כל האנשים מכל העולם ועד באולינג, תחרות כשרונות וקבלת שבת.
המדריכים היו מצחיקים, צעירים, בריטים ונחמדים. לי היו רק מדריכות ושניהן היו מאוד חמודות: אחת היגרה מספרד והיה לה מבטא מצחיק והיא הייתה כיפית בכל הפעיליות צהריים שלנו: ללכת לפארק, ללכת למרכז העיר (שהיה 2 דקות מאיתנו), שייט בנהר של קיימברידג′, צביעת פנים. שדרך אגב אני שומר איתה על הקשר דרך הפייסבוק. השנייה היגרה מצרפת וגם לה היה מבטא מצחיק ולמרות זאת לשניהן הייתה רמת אנגלית גבוהה מאוד מכיוון שהם למדו באוניברסיטה באנגליה והן חיות שם כבר כמה שנים.
כל יום היה לנו זמן לשופינג, סטארבאקס, הסתובבות בעיר ובעיקר להשתפתף ולשפר את האנגלית שלך. בסופי שבוע יצאנו ללונדון, אם זה למוזאון השעווה של מאדאם טוסו, מחזמר של מלך האריות, שופינג בקניון הע-נ-ק של ווסטפילד בלונדון ובכלל להנאות מלונדון עצמה.
אישית, אני מעדיף לצאת לסאמר סקול לאנגליה מאשר לנסוע לשם עצמאית, כי גם אתה מכיר הרבה אנשים נחמדים מארץ ומעולם שאתה ממשיך לשמור איתם על הקשר גם אחרי, אבל בעיקר היא ההשתפשפות עם האנגלית וסוג של לגור באנגליה כמו אנגלי אמתי, להסתובב בעיר, לשתות סטארבאקס ולדבר אך ורק אנגלית.
