ניצ

זה אשכרה שבועיים שמלווים אותך שנים!! 

זה מתחיל יומיים לפני הטיסה. בערך שבועיים לפני זה מוסיפים את כולם לפייסבוק ואז מי שיש לו כוח מתחיל שיחות עם אנשים מישראל שיהיו איתו בקבוצה, וביום-יומיים שלפני אתה כבר נכנס לשוונג הזה של ליד מי אני אשב בטיסה, מעניין אם בטיסה נהיה ביחד כל החברים או שאני אשן או אמות משיעמום אבל איכשהו אתה תמיד אופטימי וברור לך שמשעמם לא יהיה!! קורה לפעמים שכשאתה רק מגיע לשדה ורואה את כולם אתה כבר מתכנן מראש עם מי ללכת לדבר וממי דווקא לתפוס מרחק בנימוס, ואחרי שבוע שאתה שם אתה פתאם נזכר בזה ורואה שדווקא הראשון שבחרת לדבר איתו הוא לא הבנאדם האידיאלי בשבילך ודווקא זה שלא ראית את עצמך יוצר איתו קשר הוא החבר הכי טוב שלך. לוקח זמן אבל בסוף מבינים - אל תסתכל על הבחוץ-זה סתם הקליפה, הדבר הטוב נמצא בפנים! (:

זו חוויה שטוב לחוות אותה פעם אחת, פעם נוספת הורסת את הטעימה הראשונית והמיוחדת. הדברים שקורים שם זה משהו שנשאר הרבה זמן גם אחרי ונותן חשק לעוד- זה אחד הדברים שצריך להיזהר מהם (;