הייי, קוראים לי נעמי ואני עולה לכיתה ח′.
האמת שכבר חזרתי דיי מזמן, לפני כמה שבועות... אבל פשוט לא הצלחתי להתחיל לכתוב ודחיתי את זה כל הזמן. דבר ראשון אם תבקשו ממני להגדיר את הסאמר סקול במילה אחת המילה הזאת תהיה חוויה.
אני נסעתי לרויאל סקול ב10.7.11, בלי חברה, אבל כבר כמה חודשים לפני הסאמר סקול התחלתי להכיר כמה בנות שנסעו איתי דרך הפורום של האתר הזה והתחלנו לספור ימים ביחד (:
האמת שכן קצת חששתי כי בכל זאת נסעתי לבד ופחדתי שאני לא יסתדר או שלא יהיה לי טוב, אבל כבר במפגש קבוצה שהיה 10 ימים בערך לפני הטיסה (אתם לא מבינים כמה התרגשתי לפניו!!!) נרגעתי לגמרי וחשבתי שיש לנו קבוצה מדהימה עם ילדים ממש חמודים.
ביום של הטיסה הגענו כולנו לנתב"ג ב03:30 בלילה. כולם ממש התרגשו !!!
היינו 21 בקבוצה ולמדריכה שלנו קראו שרית וחשוב לציין שהיא פשוט מדהימה, ואם להגיד את האמת בהתחלה לא הייתי בטוחה לגבי זה אבל אחרי כמה ימים התחלנו ממש להרגיש בנוח איתה ואני אישית ממש אהבתי פשוט לדבר איתה, היא תמיד הייתה בשבילנו אם היינו צריכים ותמיד דאגה לנו (:
בקיצור, בלילה שבין שבת לראשון אחרי שנפרדנו מההורים, שלחנו את המזוודות ועברנו את כל הבדיקות, היה לנו קצת זמן להסתובב בדיוטי פרי וכבר יכולנו להבין מי אחראי ומגיע בזמן ומי קצת פחות... בסוף עלינו על המטוס והטיסה עברה מהר !!! נחתנו באנגליה ורק אז התחלתי לקלוט שאני באמת בסאמר סקול, שזה באמת קורה !!
בשדה תעופה חיכה לנו אוטובוס שלקח אותנו לרויאל סקול, נסענו בערך שעתיים והתחלנו להתרגל לכל הכבישים ההפוכים...
שהגענו למרכז ראינו מקום פשוט יפייפה !! המון המון המון דשא, פשוט שטחי דשא עצומים ובנינים יפים שבנויים בסגנון עתיק כזה עם לבנים אדומות, וכל המקום ממש ממש גדול...
איך שהגענו כבר התחלנו לראות ילדים שמסתובבים או משחקים על הדשא או באחד מהמגרשים...
הגענו למגורים והאמת שהם היו ממש ממש סבבה, חדרים בזוגות ויש בכל חדר מקלחת, שירותים וכיור ולכל אחד ארון ושולחן כתיבה ומיטה מן הסתם...
ב18:00 הייתה ארוחת ערב וכבר בתור שלה פגשתי כמה בנות מספרד וזאת הייתה רק הצצה לכמות האנשים שפגשתי בשבועיים האלה.
האוכל לא טעים במיוחד (חוץ מהארוחת בוקר שהיא ממש ממש טעימה, יש קוראסונים וטוסטים!!) אבל הוא גם ממש ממש לא נורא ואני לא נשארתי רעבה אף פעם.
אחרי הארוחת ערב התארגנו בחדרים ונפגשנו כל הקבוצה במין לובי כזה שהיה בבנין שלנו לשיחה כדי ששרית תעדכן אותנו על הסדר יום ומה הולך לקרות מחר.
כולם כבר היו ממש עייפים והלכנו לישון ונרדמנו מהר מאוד (:
כל השבועיים האלו פשוט טסו, שהגיע יום שישי ועשינו סוג של קבלת שבת בחדר אוכל אני לא חושבת שמישהו קלט שבאמת עבר שבוע.
סדר היום היה : בשבוע הראשון לימודים בבוקר – הכיתות היו לפי רמות (עשינו מבחנים ביום השני). הלימודים היה סבבה לגמרי, ודרך השיעורים הכרתי מלא אנשים מכל המדינות שהיו שם. אחרי הארוחת צהריים היו פעילויות – בדרך כלל פעילות ספורטיבית. היו כל פעם 2-3 אפשרויות לפעילויות שונות וכל אחד בחר מה שבאלו ככה שיצא לך להיות כל פעם עם אנשים אחרים בפעיליות.
אחרי הארוחת ערב היה לנו קצת זמן חופשי ואז ב19:45 שוב פעילות. הפעילויות בערב היו קצת שונות מהפעילויות בצהריים – בימי שישי היה מסיבה ובשאר הערבים היה למשל חידון, תצוגת אופנה (התחלקנו לקבוצות והיינו צריכים להכין תלבושת מחומרים שנתנו לנו), סרט, תחרות כשרונות או משהו אחר. בשבוע השני סדר היום היה הפוך : הלימודים אחרי הצהריים והפעילויות בבוקר.
היו גם יציאות מחוץ למרכז שהם הכי כיפיות : היינו פעמיים בלונדון (מחזמר,מדאם טוסו ועוד...), בקיימברידג′, בפארק שעשועים כזה שהלונה פארק בארץ נראה מגוחך לידו, ובעוד כל מני ערים פחות מוכרות. כמעט בכל נסיעה היה לנו לפחות קצת זמן פנוי שיכולנו להסתובב ולעשות מה שבאלנו... היו אומרים לנו באיזה שעה להיות במקום מסוים ואז היינו הולכים בזוגות או יותר להסתובב ולעשות שופינג ולאכול מקדונלדס או משהו אחר (:
כל ערב היינו נפגשים כל הקבוצה עם המדריכה והיא הייתה אומרת לנו מה בערך הולך לקרות ביום הבא ונותנת לנו כסף (הוא היה שמור בכספת אז היא הייתה מוציאה כל פעם)אם הייתה יציאה מהמרכז.
פגשתי מלא אנשים בסאמר סקול, מכל מני מדינות וגם מהארץ, ילדים שלא הכרתי קודם.. תאמינו לי שזה פשוט כיף להכיר פתאום דברים שאתה לא רואה כל יום, להיפתח לדברים חדשים.
לדבר עם אנשים ממדינה אחרת ולשמוע מהם סיפורים על המשפחה או המדינה שלהם...
ביום האחרון ברויאל סקול צילמתי והצטלמתי עם כל מקום ועם כל האנשים (שאני לא ישכח כלום ויוכל להראות לכולם !!) ואני נשבעת שאני מתגעגעת לכמה ילדים או מדריכים שהתחברתי אליהם קצת... אבל בשביל זה יש את הפייסבוק (;
אני באמת ממליצה לכולם לנסוע לסאמר סקול, זאת חוויה מיוחדת, גם לומדים אנגלית וגם נהנים. ומי שמפחד בגלל שזה חו"ל ובלי ההורים או כל מני דברים כאלה, אתם תופתעו כמה שזה לא מפחיד, ואין זמן אפילו להתגעגע להורים...
כל מי שרוצה לשאול משהו, תשלחו הודעה בפייסבוק (naomi shimron) אני אשמח לענות :)
