שלום לכולם :)
אני עמית לסרי .. ממושב עולש .
לפני הרבה זמן אני ושתי החברות הטובות שלי הדר ונועה רצינו לטוס לסאמר סקול , בוא נגיד כמו חלום . אז אחרי הרבה שיכנועים על ההורים הם הסכימו לנו לטוס ביחד .
כל כך התרגשנו !!
היינו כבר סופרות את הימים..אבל יום לפני זה היה היום הכי מלחיץ, לא הצלחתי להרדם מרוב התרגשות על מה שיהיה את מי אני אפגוש, אם שלושתנו נסתדר ביחד.. וכשהגיע הבוקר שאמא שלי העירה אותי ישר קמתי !! מה שמאוד מוזר . כנראה כלכך התרגשתי !!
פגשנו את רוב הילדים במפגש , ואת הילדים שלא הכרנו בשדה תעופה :)
נחתנו בלונדון, שעה וחצי נסיעה למעבורת .. ומשם רבע שעה ככה עד שהגענו לאי המדהים הזה ..
הצוות קיבל אותנו בחום ואהבה,הגיעה הארוחת ערב שהייתה פיצה שבירה וצ′יפס יבש מאוד.. עם הזמן התרגלנו לאוכל ואפילו התחלנו לאהוב אותו ;]
הכרנו את המדריככככככה הכי מדהימה בעולם - שנהב !!
שהייתה פשוט כמו האמא השניה שלנו למשך שבועים שלמים ♥
כמובן שבימים הראשונים אז היה געגוע לבית למשפחה .. אבל בהמשך השבוע והשבוע השני אפשר לומר שכבר הסתדרנו !!
פעילויות ספורטיביות מדהימות , שגם חלקן לא עשיתי כי מאוד פחדתי :)
השיעורים היו כיפיים ומצחיקים, למדתי אנגלית טוב יותר.
המורים היו מדהימים,הצוות פשוט נתנו לנו הרגשה של בית :)
כל המקומות שטיילנו בהם .. השופינג שעשינו והמקומות המדהימים שראינו !!
הכל היה פשוט כיף . חווויה בלתי נשכחת .
השתי מסיבות (דיסקו) שהיו לנו פשוט חיברו בינינו ובין הצרפתים והאיטלקים,שפשוט ניהיו שם כמו החברים הכי טובים !!
כל כך התחברנו אליהם ועד היום אנחנו בקשר איתם,
לילה לפני שהצרפתים עזבו, הצטלמנו איתם.. בשביל מזכרת ובסוף שכבר הבנו שהחוויה הזאת שעברנו הסתיימה לא הפסקנו לבכות כל הלילה...
כל החדר היה מפוצץ בטישויים..
בבוקר שהצרפתים עזבו קמנו ב 4 וחצי כדי לראות אותם ולהגיד להם שלום, כל המדריכים חשבו שאנחנו פשוט משוגעות !!
כמובן שגם אז בכינו .. אבל אין מה לעשות , והצלחנו להתגבר על זה :)
השבועיים האלה היו קצרים מדי, אבל השבועיים שהכי נהנתי בהם בכל החיים שלי !! פשוט לא היה אפשר לעזוב את המקום !!
ושוב, שטנו במעבורת, שעה וחצי ללונדון הגענו לשדה תעופה,
טסנו והגענו לארץ ישראל :)
וכן, אנחנו מתכננות גם לחזור שנה הבאה ;]
