מדריכים מעדכנים מהשטח

סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !

עוד שלושה ימים זה קורה!! - 07/12/2023

חניכים יקריםהספירה לאחור החלה!!!!!!!עוד שלושה ימים אנחנו נפגשים בנתבג ויוצאים למסע שלנו!!!אז קודם כל ...
קרא עוד
כניסה ליומן מסע

הפרופיל שלי
  • במגרש טניס(: -  סאמר סקול באנגליה שווה
  • כינוי:

    יוב.

  • מרכז: Bath אנגלית ופעילויות
  • יצאתי בקיץ: 2012
  • שלח דואר אלקטרוני לחבר
    • השם שלי:
    • המייל שלי:
    • הטלפון שלי:
    • נושא:
    • תוכן ההודעה:
    •      
       
הפרופיל שלי

יובל בקר  (יוב.)

זאת השנה השנייה שלי שאני נרשמת ...

אלי איפרגן  (אלי איפרגן)

קוראים לי אלי ואני בת 16 מקריית ...

אבישג ישראלי  (אבישג ישראלי)

זה הסיפור שלי :) אפשר להגיד ...

אילנה ספוז'ניקוב  (אילנה)

שלום שלום !  אני אילנה ...

שי בראנץ  (שייקי)

אני נסעתי לשלושה שבועות , ...

מאור גולדשטיין  (Maor)

יום שבת. 21.7. השעה חמש בערב. ...
לכל סיפורי המחזור

זאת השנה השנייה שלי שאני נרשמת לסאמר סקול..

מוזר לי שאפילו שזאת הפעם השנייה, הכול היה כל כך שונה מפעם קודמת.. ובפעם השנייה אין לי מושג איך אני עומדת להתחיל בכלל לספר את מה שעברתי וחוויתי שם... אני כל הזמן כותבת ומוחקת, כותבת ומוחקת. אבל אני ינסה ואתחיל בשדה תעופה. 

הגענו לשדה תעופה, ואחרי שנפרדנו מההורים, התקדמנו לכיוון כל הבדיקות, כמובן שעופר החליטה שלא ממש באלה לטוס- בדיוק כמו שנה שעברה.Smileys
עשינו את הבדיקות והמזוודה שלי להפתעתי שקלה רק 19 ק"ג.
בטיסה קראתי את המכתבי טיסה שכתבו לי, ישנתי טיפה וראיתי את הסרט יומנו של חנון.

נחתנו באנגליה
.
עדיין לא האמנתי, אבל כבר מהשדה תעופה היה אפשר לשים לב לשינויים. האנשים היו מנומסים בטירוף, והמבטא...הוו המבטא, כמה שהתגעגעת למבטא של האנגלים !! Smileys
אז אחרי שחיכינו המון זמן בתור, נסענו באוטובוס לשיפלייק.
והנסיעה נמשכה לנצחח, כלכך רציתי להגיע כבר ולא היה לי כוח לחכות !!!
אז אחרי נסיעה ארוכה מאוד, הגענו לשיפלייק.
ירדנו מהר ורצנו לבניין שלנו. יותר נכון כולם רצו חוץ ממני כי המזוודה שלי שקלה חצי ממניSmileys
כולם תפסו את החדרים ואור וטל שמרו לי חדר.אבל יסתבר שזה היה חדר מדרגות.כל כך צפוי.
כמובן שישר התבאסתי, אבל הבנות דיברו עם המדריכה המדהימה שלי, מיכל, והופ יש לי את החדר היחיד עם מקלחת והשירותים!(מיכל וויתרה על החדר שלה בשבילי).


 אוכל
ביום הראשון שהגענו, לא הפסקתי לצחוק. הרגשתי כאילו אנחנו בבית כלא וזה האוכל שמביאים לנו והתבאסתי שהבאתי רק 3 מנות חמות.. אבל בסופו של דבר גיליתי שנפלנו על יום רע.
כולם בהתחלה התבאסו, אבל תאכלס..אנחנו ישראלים, למה מצפים??
לאט לאט התחלנו להתרגל לאוכל ואפילו לאהוב אותו!!
בבוקר כמובן לאף אחד לא הייתה בעיה.
קוראסונים חמים מהתנור, קורנפלקס עם חלב, לחם מטוגן עם חמאה וכמובן שוקו\קפה\תה מהמכונה.
בצהריים לרוב הסתדרנו. לפעמים היו ימים ממש טובים של צ′יפס ופיצות וקינוחים של מוס שוקולד. בערב דומה לצהריים.
בימי שישי היו עושים לנו ברביקיו ואני למשל צימחונית ואני אחת הבעיתיות באוכל, אבל דאגו לי להמבורגר צימחוני שהסתבר שהיה טעיםSmileys    

ילדים
הילדים... אז היו אנשים מכל המקומות בעולם- ספרדים,רוסים,טורקים,איטלקים,צרפתים.
אז אנחנו הבנות התחברנו הכי הרבה לספרדים.
למשל, פעם חילקו לכל ילד חוט עם צבע ואז כל מי שקיבל צבע מסוים באותה קבוצה בפעילויות.
אז בגלל שאנחנו כאלה ישראלים, התחלנו לגזור חלק מהחוט של ילדים ולשים על שלנו.
מה לא נעשה בשביל להיות עם הספרדים?Smileys
היה את קרלוס, אדוארדו, פרן, חואן,נאצ′ו הקטן, סופיה, מרת′ה ועוד מלאאאאא!
בקשר לרוסים.. הרוסיות גרו איתנו בבניין. והייתה להם מדריכה... בואו נגיד במילים פשוטות, הישראליות והמדריכה של הרוסים לא כל כך הסתדרו אחד עם השני.
עשינו מלא בלגאנים בלילה אז היא לא ממש אהבה אותנו.
בקיצור, התחברנו עם כל הילדים בסאמר סקול, מכל הארצות. למדנו מלא מילים ולימדנו מלא מילים. אפשר להגיד שאסור היה לקלל בעברית כי הם היו מבינים הכול...
אבל בכל זאת לימדנו אותם גם מילים לא גסות, כמו שלום ולשיר את "שלום עליכם".

ילדים מישראל
שנה שעברה כמו שאמרתי בהתחלה, הייתי בסאמר סקול. ברויל סקול. אחת הבנות שהתחברתי איתם הייתה עופר.
אז השנה עופר טסה כמוני לשיפלייק. לא יודעת אם זה היה כל כך בכוונה, פשוט שנה שעברה לא הספיקו לנו רק שבועיים, אז תיכננו לטוס לשלוש שבועות ובסוף נירשמנו שתינו לאותו מקום.
בעיקרון הכי הרבה הייתי עם עופר ועם טל טוסיאנו. בשבוע הראשון גם עם טל ואור התאומות.
גם עם הבנים היינו מלאא!! באמת שהיינו קבוצה כל כך מגובשת והיינו עושים צחוקים בלי סוף. היינו הולכים לחדרים של הבנים למרות שאסור לנו ואז היינו בורחות כמו מרדף בגלל המדריך של הספרדים ששנא שאנחנו שם.
משהו שאני בחיים לא יישכח היה שאני וטל טוסיאנו הלכנו לבניין של הבנים בגלל שירד מבול ענק. ואז הלכנו לחדר של עומרי לאכול קצת שוקולד וירדנו למטה ואז שמענו מישהו קורא למדריך, אז רצנו בטיל לחדר של עומרי ואני התחבאתי מאחורי הארון וטל בתוך כזאת מגירה. מתישהו המדריך נכנס לחדר של עומרי ושאל אם יש פה כמה בנות והוא אמר שלא.
זה היה הדבר הכי מצחיק ומלחיץ בעולם, ואחרי זה רצנו בטיללללל לבניין שלנו. כמו שאמרתי, ממש כמו מרדף(:

לימודים
אני בעקרון דוברת אנגלית כי גרתי שם מגיל 4 עד 7. אז המבחן הלך לי בסדר.
אני שובצתי לכיתה 8, שהיא הייתה הרמה הכי גבוהה. הייתי ביחד עם איתי וזהו. אנחנו היינו הישראלים היחידים בקבוצה בהתחלה כי אחר כך אודי ואוריה הצטרפו.. כשחושבים על הלימודים חושבים שזה דבר מבאס שיש אותו. חושבים מי רוצה להירשם למקום שלומדים בו?! אבל זה כל כך לא ככה.
הלימודים שם מצד אחד לימדו אותי בטירוף, כי באתי עם ציון של 70 ויצאתי עם ציון של 88 שנחשב ממש גבוהה כי הממוצע ציונים היה בין 50-70, ומצד שני נהנתי מכל רגע.
הלימודים היו חלק ענק מהחוויה, בזכותה צחקתי מיליון פעמים ביום, בזכותה הכרתי את רוב הילדים ובזכותה שיפרתי את האנגלית שלי.
הלימודים היו שונים ממה שחושבים, כמובן ששילבו בהם למידה אבל בצורה כל כך כיפית ושונה.
למשל היה לנו שיעור שבהתחלה דיברנו על מערכות יחסים ועל דייטים, ואז כל אחד קיבל דמות עם תמונה והיינו צריכים למלות על הדמות הזאת פרטים. אחר כך הלכנו החוצה היינו הבנות בשורה בפנים והבנים בשורה בחוץ ועשינו ספיד דייטינג לדמויות שהיינו ואז היינו צריכים למצוא את הזוג המושלם.
היו עוד מלא דברים כל כך כיפים שבאמת שזה קשה לתאר במילים. אני שיפרתי המוןןן את האנגלית שלי. למרות שאני דוברת אנגלית, ואנגלית בשבילי היא כמו השפה העברית רק ברמה פחות טובה.
בין השיעורים היינו הולכים לקיוסק ושם קונים לנו MALTESERS או דיארי מילקSmileys.

בימים הראשונים היה לי קשה להתרגל לרעיון של לדבר אנגלית בלי הפסקה אבל תוך כמה ימים התרגלתי כאילו אנגלית היא שפת האם שלי, וזה היה בזכות השיעורים.

מורים
למורים שלי קראו בנדקט ופיטר. בשעה וחצי הראשונה הייתי עם פיטר ואז הפסקה של חצי שעה ואז שעה וחצי עם בנדקט.
אז קודם כל, שינוי אחד משמעותי שהיה לי בין השנה לשנה שעברה היו המורים.
כל כך התחברתי אל המורים שלי השנה, בצורה קיצונית!!! היינו עושים כל כך הרבה צחוקים ואין שיעור שלא הייתי צוחקת.
המורים היו כל כך מחוברים אלינו, והצטלמנו איתם וצחקנו איתם, ודיברנו איתם בלי סוף!!
המורה שלי אמר לי שיש לי מבטא של קלפורניה ושאני ועופר(ילדה מהקבוצה שלי) הבנות הכי טובות באנגלית מדוברת שהוא אי פעם שמע.
הם היו מדהימים והם הרגישו כמו המורים האלה שיש לכם שאתם הכי אוהבים בעולם והכי נהנים איתם בעולם.
באמת שאני מתגעגעת אליהם המון..

מדריכים
מדריכי ארדמור.... 
בן, ג′וני, ג′ס, אנג′ליקה (בריטני),ג′ן,הולי,מיילס,אלכס,לוסי, שכחתי מישהו??
וואווו. היינו כל כך מחוברים אליהם.
בדרך כלל בכל טיול שופינג היינו יוצאים עם בן וג′וני. הייתי מדברת איתם בלי סוף והיינו צוחקים איתם ואומרים להם להגיד דברים בעברית. לימדתי אותם אפילו מה זה מסורתי,דתי וחרדי!!
באמת שהם היו מדהימים והיה לי כל כך קשה להפרד מהם כי היינו מחוברים אליהם.
גם זה היה אחרת משנה שעברה. הם אפילו זכרו את השמות שלנו מתוך כל הקמפוס(300 ומשהו ילד).
היינו מדברים איתם בלי סוף וכמובן גם מציקים להם.Smileys

שופינג
במילה אחת- וווווווווווווווווווווווואווווווווווווווווווווווו.
כמה שופינג עשיתי כמה(: היו לנו מלא ימי שופינג. ווינסדור,אוקספורד,בלונהפארק,רידינג,לונדון ,סטרטספורד וברייטון. עשיתי כל כך הרבה שופינג שיספיקו לי לשנה שלמה!!! 15 חולצות, 13 זוגות עגילים, 10 חזיות, ג′ינסים, מחליק(!!), 2בשמים, מללללללאאאאאא איפור, 3 שמלות ועוד מלא.
השופינג הכי קצר היה בערך שעה וחצי, והכי ארוך 3 שעות. בממוצע היה שעתיים.
אני ועופר תמיד הלכנו לשופינג והיינו מוצאות כלכך הרבה דברים, כולם רצו להיות איתנו חחחחחחחחחחחח..
בקיצור, השופינג היה כל כך כיף ולקחו אותנו למקומות מעולים של קניות, ובאמת שנהנתי וקניתי המון.

פעילויות צהריים
אחרי הלימודים והארוחת צהריים יש פעילויות של הצהריים.
יש טניס, בריכה, דוג′בול, כדורגל, כדורסל, בדמינגטון, הוקי, כדורשת ואפילו יצירה.Smileys
אני כל כך שמחה שהיו את הפעילויות האלה, כי בלעדיהן הייתי חוזרת וניראת כמו פרה עם כל האוכל שאכלתי............Smileys
היינו תמיד עושים מלא צחוקים במשחקים ולפעמים קצת שוכחים שמי שאיתנו בקבוצה לא ישראלי אז זה לא טוב לדבר איתו ולצעוק לו בעברית "תיזהר"..
הכי כיף היה לשחק טניס. רוב הספרדים היו מקצועניים ורק הישראלים (יותר נכון הישראליות) פיספסו כל דקה את הכדור וחבטו באוויר.
בקיצור היה ממש כיף בפעילויות(:

פעילויות ערב
למדתי לעצב, לרקוד ריקוד ספרדי, לשחק בלאק ג′ק ורולטה, איך לפלרטט, וכמובן למצוא אנשים... הכול בזכות הפעילויות ערב.
תצוגות אופנה, דיסקויים, קזינו, ספיד דייטינג, חפש את המדריך, מה לא ?!
תמיד היינו מחכים לפעילויות ערב. היינו הולכים ללוח שרשומות כל הפעילויות ומתרגשים לקראת כל פעילות.
כמובן שלכל דבר שקשור ללהתלבש יפה, הישראליות היו הכי משקיעות!!
היינו בהתחלה כמובן מתפדחות כי אחרי שכבר התלבשנו והתאפרנו גילינו שהבנות מארצות אחרות לובשות בכלל טרנינג, אבל התרגלנו לזה כבר Smileys
 
מגורים
אז כמו שכתבתי בהתחלה, קיבלתי חדר עם מקלחת ושירותים. כמובן שאיאפשר לשכוח את המיטה המהממת שלי, הארון המפוצץ שלי, השולחן המפוזר שלי והמגירות הנקיות (יחסית). למרות שקיבלתי חדר שהוא גדול לכל השאר, הוא היה מבולגן כיאלו אין מחר. הבגדים על הרצפה, העגילים מפוזרים, האיפור מופיע בכל מקום ואין מקום לזוז.
אבל זה בעיקרון אשמתי..אני מבולגת..מודה. Smileys
אבל למרות הכול, זה הרגיש לי כמו בית.
היה לנו את הסלון עם הטלויזיה והמטבחון שהיינו הבנות מלא פעמים שם. היינו מכינות טוסטים עם גבינה ושומרות ערוצים ורואות אותם ולא מפסיקות לעשות צחוקים.
היה לי כל כך קשה להפרד מהמקום.משיפלייק.
זה כמו להפרד מהבית שלך כי הכול הרגיש לי כמו שיגרה, התרגלתי כבר להכול והרגשתי כאילו זה הבית השני שלי...

הצגה
אני כותבת על ההצגה בנפרד בגלל שהיא הייתה פשוט מדהימה.
הייתי בהצגות של בילי אליוט, פריסקילה, מלך האריות, גריז, אבל הצגה כמו וויקד- לא ראיתי. הכול היה מדהים. תפאורה מדהימה, שחקנים מעולים, שירים מוכרים, ועלילה מושלמת. הכול היה פשוט מדהים.
היו לנו גם כיסאות ממש טובים. בדרך כלל יש כמה קומות, ואנחנו היינו קומה ראשונה. כבוד !!Smileys
 
לילה אחרון

אז אחרי המון טיולים, פעילויות, אוכל ושטויות. הגיע הלילה האחרון.

אז אנחנו הבנות, לא רצינו לעזוב סתם. רצינו לעשות משהו משהו מצחיק ומגניב שייזכרו אותנו. זה הרי הלילה האחרון בשיפלייק ! אי אפשר סתם לעזוב בלי לעשות כלום.
אז ב12 וחצי בלילה, כל הבנות שמו על עצמם איפור כמו אינדיאנים בצבא, ויצאנו לדרך. הלכנו לבניינים של הבנות והתחלנו לאפר אותם ולצלם וזה היה כל כך מצחייייק !
מתישהו תפסו אותנו אז רצנו כל כך מהר למגורים שלנו ועשינו את עצמנו ישנות. 8 בנות בערך בחדר.
וכל פעם שהיינו שומעות רעש היינו סוגרות את האור ועושות את עצמנו ישנות ואחר כך מתפקעות מצחוק כי גילינו שסתם חשבנו.
הלילה האחרון סגר את המעגל של החוויה. הספקתי לחוות בו מלא צחוקים, את הגיבוש של הבנות, את האנדרנלין ואת האנגלית שחוויתי במהלך השלוש שבועות האלה.
 
 
אחרי שלוש שבועות, נגמר הסאמר סקול.
לחכות שנה שלמה בשביל החוויה הזאת.
הולך להיות קשה, מייאש. אני בטוח הולכת לספור ימים מתי מתחיל.
אבל אני תמיד ייזכר שיש למה לחכות. אני ייקרא כל פעם מחדש את מה שקראתי פה, וביומן מסע שלי, וייזכר בכל הרגעים שבשבילהם שווה לחכות את השנה הזאת.
החוויה הזאת הייתה יוצאת דופן. למרות שזאת השנה השנייה שלי, וחשבתי ששנה שעברה היה השיא. הוכחתי אחרת.
תודה רבה לצוות סאמר סקול שגרם לי לחוות חוויה כזאת.
תודה גדולה למיכל, שסבלה אותי במשך 3 שבועות והייתה פה לצידנו בכל רגע בדיוק כמו אמא.
וכמובן תודה רבה להורים שלי, שנתנו לי בפעם השנייה לטוס לסאמר סקול 2011.


    לסיפור המלא    בחזרה לקהילת ילדים

  • שלח קישור לחבר
  • לפורום סאמר סקול וסאמר קאמפ
  • חזרה לקהילת ילדים


  • שלחו מייל לחברים ואתם בהגרלה