ליעד

 הסיפור שלי למסע הגדול בחיי...

שלום, אני ליעד, ואני מצפון הארץ, ובאתי עם עוד שלושה חברים טובים שלי למסע הזה  לאנגליה הרחוקה. בשבועיים האלה עברנו כל כך הרבה חוויות, שאינלי מושג מאיפה להתחיל !! 

טוב, אני יתחיל ממש ממש מההתחלה, בחרנו להגיע לרויאל סקול כי התקשרנו לחברה , והם המליצו לנו על הרויאל סקול כי זה מקום יותר חדש , מדהים ביופיו, ענקי, והמון ילדים...

בפגישה, הכנו פחות או יותר את רוב הילדים , וחשבנו שהילדים ממש לא טובים ! (ראו המשך ! ) אחרי הפגישה קצת התבאסנו כי לא רצינו להיות כל כך בקבוצה...

יומיים לפני כבר התחלנו להתרגש...לטוס לחו"ל בלי המשפחה.. עם ילדים שאתה לא מכיר ועם אנשים מכל העולם שאתה לא יודע מה יכול לקרות לך ! די מלחיץ... כשהמזוודות כבר ארוזות  ואחרי שעברנו כבר אלף הרצאות מההורים.

וכבר ידענו מה לעשות עם הכסף מי לתת, כמה וכו′.. הלכנו לישון לקראת הנסיעה לשדה התעופה... אחרי שעה שלא הצלחנו להירדם, לא אני ולא ההורים שלי(אחרי שניפרדתי מאחיי) החלטנו להישאר ערים. באחת בלילה יצאנו לשדה התעופה וישנתי כמעט כל הנסיעה. הגעתי בהרגשה שיהיו לי השבועיים הכי הכי הכי הכי הכי מדהימים בחיים שלי.. מה יכול להיות רע חשבתי לעצמי ? חברים. בלי משפחה, ילדים מכל העולם, טיול לחו"ל... לא ידעתי בדיוק מה הולך להיות אז די נלחצתי.. אחרי שראיתי את כולם והבנתי שכולם אבל כולם ילדים מדהימים ושסתם היו לי דעות קדומות לגביהם החלתתי כבר עכשיו להתחיל להתחבר איתם...

אחרי שניפרדנו מההורים ( אושררררררר גדוווווווווווווווווווול ! ) הלכנו לשים את המזוודות ולי הייתה את המזוודה הכי כבדה בגלל ההורים שלי (אמא שלי נתנה לי בית מרקחת !)

התחלנו להצטלם ובדיוטי פרי זאת הייתה ההתחלה של הרגשת האחריות על כל הכסף, מה לקנות, מה לא לקנות, עודף וכו′...

בטיסה עשינו לדיילות בלאגן וכבר הכרנו את כולם והדיילות כמעט העיפו אותנו מהמטוס.. היה ממש כיף - איך אומרים ?! התחלה טובה !

כשהגענו למקום ראינו מקום ענקייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי !!!! עם מדשאות ענקייות !! ואני לא מגזים בגרושש ! מגרשי טניס, פוטבול, אולם ספורט !! פשוט מקום מדהים !

אחריי שפרקנו את המזוודות הלכנו לאכול ארוחה מדהימה בחדר אוכל והבנו שאנחנו הולכים ליהנות שם מהאוכל, סימנו לנו איקס וווי מה שלא כשר. ובערב כבר הכרנו מקרוב את המעונות שלנו. היו שם חדרים עם שלוחנות ביליארד רק חבל שבאמצע לקחו לנו את המקלות ולא יכולנו לשחק יותר, שולן פינג פונג, טלביזיות בערב יכולנו לראות שם סרטים !

כל ערב היתה פעילות אחרת... היה מופע דוגמנות ממוחזר, הקלטנו קליפ, תחרות כשרונות צעירים, חפש את המטמון במדשאה הענקית, דיסקווים מדהימים, חידון טריוייה, שחייה לילית ועוד...

בשופינג הראשון - קולצ′סטר - לא קנינו כלום כי לא ידענו מה לקנות וזה גם לא היה מקום עם חנויות מזכרות. אבל בשופינג השני קיימברידג′ קנינו מלא ובזבזנו שם את רוב הכסף.... מזכרות, מתנות, וכל מיני פיצ′עפקס...

בגריז ממש נהננו , זה היה מקום מדהים וההצגה היתה מושקעת ופשוט לא רואים דברים כאלה בארץ... הפארק גוליברז לנד היה מקסים, היה שם טירה באמצע הפארק והיה רכבת הרים שמפדלים.

הימים בקמפוס ממש מהנים.. הלימודים - המבחן בהתחלה לא כזה קשה והלימודים לא קשים בכלל, לומדים מלא ואפילו אפילו אפילו נהנים מהלימודים ! (UNBELEIVEABLE) כשתחזרו לארץ לא תבינו למה מדברים איתכם בעברית כי ממש מתרגלים לשמוע אנגלית והילדים מחו"ל מדהימים ושומרים איתם על קשר כי כמעט  לכולם יש פייסבוק..

קשר של שיחות ואפילו בסקייפ שיחות וידאו !!! הצרפתיות שיחקו איתנו פוקר, הספרדיות הלכו איתנו דרך כניסה סודית (ששששש) לאגם, האיטלקים לימדו אותנו איטלקית והיו הכי קרובים אלינו כי היינו איתם באותו מעון.

החדר - כדאי שתמצאו שותף טוב לחדר שלא יוציא אתכם מהחדר כי הוא מתקלח !! (חח סתם) עם אתם רבים קצת עם החבר זה לא נורא כי מיד משלימים, היה לכל אחד ספריה וארון ומיטה ולכל חדר היה מקלחת אישית ושירותים וכיור... ממש כמו בית מלון..

תתפלאו אבל זה לא כזה משנה כי רוב הזמן אתם לא בחדר ! אתם בחוץ.

הפעילויות שהיו - היה טניס שולחן ושדה, בריכה, פוטבול, בייסבול, כדורגל, כדורעף, דו′גבול - מחניים, והכי הכי אהבתי ובאסה ששיחקתי רק פעם אחת - בדמינגטון ! פשוט כיף !

אוכלים אוכלים אבל עושים כמעט כל יום שלוש שעות ספורט... היו כמה ימים בסאמר סקול שמצאנו גיימבוקס - קונסולת משחקים ושיחקנו בה סקייטבורד, היא הייתה כאילו רק שלנו כי החבאנו אותה... לא כיבסנו בגדים ביום כביסה אלא ביד בגלל זה כדאי שתוודאו שאתם לוקחים איתכם סבון כביסה - שיספיק לכם בכמות !

טיפ לבריכה - תביאו איתכם מהארץ מגבות כי אין שם ושתיים כי אני חכם והבאתי אחת ולכן אחרי בריכה הייתי צריך לרוץ כי לא הייתה לי מגבת, אבל זה באמת שטויות..מה שנקרא - שיפורים :)

סל התרופות של אמא שלי עזר לא רק לי אלא לכל הקבוצה שלנו - כל מי שהרגיש לא טוב, נפצע או משהו בא אלי ואני טיפלתי בו עם המרפאה שפתחתי...

כשנפרדנו מכולם כל הבנות בכו, והבטיחו לשמור על קשר וזה... נוגע ללב באמת, אתה נפרד כאילו ממי שהיה החבר הכי טוב שלך שבועיים שלמים ! בחזרה אין צורך לדאוג למשקל של המזוודה רק לאם היא נסגרת כי אני למשל היה לי וואחד אובר וויט′ אבל לא הייתי צריך לשלם כי זה קבוצה

(איזה כיף !) בדיוטי פרי חזרה תבדאו שלא שכחתם לקנות למישהו מתנה כי יש שם די זמן לקנות לכולם ותגמרו את כל הכסף שלכם ! (למה להחזיר להורים !?)...

במטוס תהינו מהזמן האחרון שלכם להיות ביחד כי לא יהיה יותר . כשמגיעים לארץ תבינו שפתאום תראו את המשפחה ואתם תתפרקו !!

בכל זאת, לא ראיתם אותם שבועיים שלמים ! לא?

האחים שלכם יראו לכם חייזרים וזה בסדר, ואני לא צריך להגיד לכם מה לעשות בדרך חזרה (לספר לספר לספר לספר לספר !!) א

חרי שניפרדתם מכולם , כל הילדים והבטחתם לשמור איתם על קשר אתם כולכם עם ההורים (ואל תשכחו להודות למדריכה המדהימה ששמרה עליכם שבועיים והייתה כמו אמא דואגת בשבילכם !)

בבית- לתת את כל המתנות ולהמשיך לספר ובכל הזדמנות שלכם תמשיכו לספר - כי זאת באמת הייתה החוויה הכי מדהימה שאני עברתי , ותאמינו לי, אני עברתי הרבה חוויות בחיים שלי ! לחזור לשגרה, לוודא שאתם עדיין זוכרים שנוהגים בד שמאל ולא ימין ! ושהכביש לא הפוך יותר... ואני מקווה שרשמתם יומן, כי אני מתכוון לשמור אותו על כל צרה שאני אשכח משם משהו אחד קטן !!!!

תשתדלו לספר ליומן שלכם הכל, גם אם אין לכם כוח לכתוב כי אחרי זה אתם לא תזכרו - לכתוב כשזה טרי !!.

ועכשיו , תנו לי לבכות בשקט בגלל העובדה שנגמרה לי החופשה הכי טובה שהייתה לי בחיים !!!!

מקווה שעזרתי לכם ותראו את התמונות שאני מצרף,

ליעד רוזנברג,

רויאל סקול 2010