ימצ´וק

היי..=]

שווה קריאה אל תיבהלו מהאורך...=]

קוראים לי ים והייתי במרכז ששמו הוא וויספר בעיירה מקסימה ששמה הייזלמיר <<נראה לי שככה כותבים את זה>>.

ביום הראשון הגענו לשדה- התעופה, לפני שעלינו לטיסה רובנו היינו נבוכים, חוששים וביישנים..<<אפשר לקרוא לזה מצב כפית>>.

עלינו לטיסה וכבר כולנו התחברנו: צחקנו, דיברנו ועוד...

נחתנו בשדה- התעופה של לונדון ולאחר- מכן עלינו על אוטובוס למרכז וויספר...בדרך הכל היה שונה המכוניות, האוטובוסים והכל...

הגענו לוויספר...ואני מאוד שמחתי לראות שבחדר ישנות איתנו 3 ספרדיות.

היו בנות שפחות התלהבו מהרעיון..כי הן חשבו שמרכלים עליהן <<שזה נכון חח>> אבל לא נורא גם אנחנו דיברנו שטויות חח <סתם>

במהלך שלושה הימים הראשונים היה לכולם קשה <גם לי> כולנו התלוננו על האוכל ועל החדרים אבל שלא תחששו זה עובר תוך שלושה ימים או ארבעה ואז אתה פשוט מתרגל לתרבות של האנגלים...

ועכשיו לאוכל: האוכל באמת היה מזעזע הוא לא היה ממש אכיל אבל אפשר להסתדר...אני הכי מתגעגעת לשעות של האוכל ולכל סדר היום הזה כי זה מסדר את כל היום שלך...

כל יום נסענו לטיול אחר שהיה פשוט מ-ד-ה-י-ם!!!

נהנתי מכל רגע ורגע..

כל ערב הייתה פעילות שונה: דיסקו, קריוקי...אי- אפשר לתאר את הכיף הזההה במילים!!!

אני אישית התחברתי מאוד לכל הבנות הישראליות ועד היום <<שחזרנו>> אני שומרת איתן על קשר...

כל מי שחושב לטוס לסאמר- סקול..אל תחשבו אפילו פעם אחת זה שווה הכל!!!

מאוד אהבתי את המדריכות האנגליות, חוץ מכמה שהיו קצת נוקשות...

הייתי מתה לחזור ולפגוש שוב את הספרדים, ההונג- קונגים, העומאנים, הקזחסטנים, הרוסים<<אלכסי שלי חחח:P>> ואפילו את סו המנהלת....

בקיצור חוויתי את החוויה הכי שווה בעולם שפשוט אי- אפשר לתאר אותה במילים כמו שאמרתי מקודם....

                                             תודה שקראתם...

                                                                       ימוש=]

                                                        וויספר 2008 שליטהה=]