היי אני עדי ורציתי לרשום על היום שהיה במאדם טוסו ובמחזמר של מלך האריות.
קמנו בבוקר והתארגנו (כרגיל) הלכנו לשיעורים עם הקבוצות החדשות, הכרנו את האיטלקים החדשים והיה ממש נחמד אבל זה לא משתווה לקשר שהיה לנו עם הצרפתים (אני מתגעגעת אליהם מאוד).
כשהשיעורים הסתיימו אכלנו ואז עלינו על האוטובוס (רוב הנסיעה ישנתי אבל שמעתי שהיה מלא רעש אז בטח היה ממש מצחיק).
כשהגענו אכלנו כולם ציפס והמבורגר (חוץ ממני ומגל שהסתדרנו עם הצמחונות גם בלונדון) ונכנסו למוזיאון.
מהר מאוד אני וגל איבדנו קשר עם הקבוצה אבל המשכנו במסלול לבד והצטלמנו עם כל בובה שהייתה גם אם לא ידענו מי זה.
כשסיימנו ראינו שכל הקבוצה חיכתה לנו ומסתבר שהתעכנו 20 דקות בתוך המוזיאון אבל זה לא גרם לזה שנאחר למחזמר כי לקחנו את האנדר-גראונד!
שדרך אגב ממש הזכיר לי את הרכבת שדים בפארק שעשועים.
בזכות הרכבת הגענו תוך רבע שעה לתחנה שהכי קרובה למחזמר ומהר הלכנו לאכול במקדונלדס ונכנסנו למחזמר.
האולם של התיאטרון היה ענקי ומלא בעיטורים על הקיר ולמרות שישבנו רחוק מהבמה היה אפשר לראות את כל התפאורה והתלבושות המדהימות שהיו, הזמרים והשחקנים היו מאוד מרגשים והשירים גרמו לכולם לשיר.
כשיצאנו הייתי ממש עייפה אבל מוכנה לעוד, עלינו על האוטובוס והגענו באחת בלילה לאיסטבורן (חלקנו הלכנו לישון בלי להתקלח).
היום המדהים הזה הוא רק חלק קטן מכל הטיול הגדול שנהנתי בו כל כך.
לקבוצה שלי- התחברנו כל כך מהר ונוצר בנינו קשר מיוחד שלא היה לשאר הקבוצות, הכרתי אנשים שגרמו לי לחייך בלי הפסקה ואני מאוד מקווה שנשמור על קשר בארץ. את החוויה הזו יהיה לי קשה לשכוח לעוד הרבה זמן ואותכם ועוד יותר זמן, נכנסתם לי ללב ועשיתם את הטיול הזה להרבה יותר ממדהים!
מאחלת לכל הקבוצות של סמארסקול שיהיה לכם כיף כמו שהיה לי.
