וואו! אין לי אפילו מושג איך לתאר את החוויה המטורפת הזו. אחת החוויות הכי טובות בחיים שלי!
אני לא יודעת מאיפה להתחיל לספר, יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד. כל כך הרבה נושאים שצריך לספר עליהם. אז אני אתחיל ככה: אני יולי, אני בת 14 ואני יצאתי החופש למחנה הקיץ במרכז שיפלייק.
אני אתחיל את הסיפור שלי מההתחלה, עוד לפני הטיסה. כשבועיים לפני הטיסה היה מפגש קבוצה ושם הסבירו על הכל ושם גם פגשתי את הקבוצה שלי בפעם הראשונה. ישבנו במעגל וסיפרנו על עצמנו, היה דיי מביך בהתחלה אבל לאט לאט כולם התחילו להשתחרר ולדבר.
ביום הטיסה: לא הלכתי לישון בכלל כי הטיסה הייתה בחמש לפנות בוקר והיה צריך להיות בשדה ב1 אז כבר נשארתי ערה, סיימתי את הארגונים ויצאתי לשדה. הייתי נרגשת ברמות!!! כל כך רציתי כבר לטוס ולחוות את החוויה הזו. הגענו לנקודת המפגש בשדה התעופה, נפרדנו מההורים והמשכנו לעבר הדיוטי פרי. קבענו נקודת מפגש, התחלקנו לקבוצות והתחלנו להסתובב. הייתה לנו בערך שעה וחצי חופשית. הסתובבנו, צחקנו, סיפרנו אחד לשני על עצמנו, על שנת הלימודים שעברה וכמובן שגם אכלנו חחח. עלינו על המטוס וכולם נרדמו ישר. אחריי שנחתנו נסענו למרכז שיפלייק.
זה מקום מדהים! שטח עצום, בניינים יפים, בריכה, חדר אוכל, נהר, הכל פשוט יפייפה! הנחנו את המזוודות והלכנו לסיור במקום, שאחריו הלכנו לארוחה הראשונה שלנו בסאמר סקול. ציפיתי שיהיה לי קשה להתרגל לאוכל כי אני בדרך כלל לא טועמת הרבה מאכלים חדשים אבל האוכל היה ממש טעים! טעמתי כל יום מהכל. אחריי הארוחה היה לנו מבדק רמה כדי לשבץ אותנו לכיתות. אחריו הייתה לנו פעילות ערב, ממש כיפית! אחריי פעילות הערב הלכנו להתקלח ולישון. זה היה יום ארוך אבל שווה כל דקה!
יום למחרת קמנו ליום רגיל במרכז (ללא טיול באמצע). אכלנו ארוחת בוקר והלכנו ליום הראשון שלנו כתלמידים בשיפלייק. בזמן שחיכינו לתחילת השיעור ניגשנו לילדים מארצות אחרות וניסינו להכיר, בהתחלה היה קצת מביך כי כולם התביישו אבל עם הזמן כולם השתחררו והתחילו להתחבר אחד עם השני.
בשיפלייק לא הייתה דקה שהרגשתי בודדה, תמיד הייתי מוקפת חברים טובים ובמדריכים מצויינים, קשובים ותומכים. נכנסו לשיעור הראשון והיה ממש כיף. בכיתה שלי היו ילדים צרפתים, סינים ואיטלקים. בערב הייתה פעילות ממש מצחיקה. זאת בעצם הייתה פעילות של מסלול דוגמנות; חולקנו לקבוצות והיינו אמורים להכין מחומרים שונים (כמו: שקיות, פצפצים, ניירות, חוטים ועוד) תלבושת לאחד מחבריי הקבוצה והוא יצטרך ללכת על מסלול דוגמנות ולהציג את התלבושת. אני התנדבתי להיות הדוגמנית בקבוצה שלי, הלבישו אותי, קישטו אותי ואחריי שסיימנו, הלכתי במסלול הדוגמנות. היה מצחיק ברמות
!!
ביום השלישי בשיפלייק, נסענו לאולפני הארי פוטר והיה מדהים! זאת הייתה הפעם השנייה שלי שם. שתינו בירצפת, הצטלמנו המון וכמו כן קניתי שרביט. בערב הייתה פעילות דומה לחפש את המטמון.
ביום הרביעי, היה שוב יום רגיל במרכז ובאותו היום גיליתי שהסינים נותנים מתנות אם הם מכירים מישהו חדש וכאות חברות. זה ממש ממש מתוק.
ביום החמישי, זה היה היום שיצאנו לעיירה הנלי. באותו היום העבירו אותי כיתה מכיוון שגילו שבכיתה שהייתי בה לפני כן הרמה קלה לי מיד, אז העבירו אותי לרמה מתקדמת יותר. לכן לא צריך לדאוג בגלל המבדק רמה כי מתחשבים בכולם. אחריי ארוחת הצהריים יצאנו להנלי, הלכנו בערך שלוש שעות והיה מדהים, בדרך היו נופים עוצרי נשימה וגם העיירה ממש ממש יפה. בערב עשינו קידוש, החלק הכי יפה זה שילדים ממדינות אחרות הצטרפו אלינו לקידוש. מאוחר יותר הייתה מסיבה, היה ממש כיף לרקוד עם כולם.
בסוף השבוע נסענו ללונדון ולת'ורפ פארק, היה ממש ממש כיף בכל טיול. גם יצא לנו להיות במצעד הגאווה. באותו הערב היה לנו ערב קריוקי, שאותו סגרתי בשיר הללויה, חוויה בלתי נשכחת. היו עוד מלא חוויות מדהימות ואחת מהן היא הגוט טאלנט, שם שרתי וניגנתי. כולם הראו את הכשרונות שלהם (מסתבר שכמעט כל הסינים מוכשרים ויודעים לנגן בפסנתר) היה ממש נחמד להופיע. היה גם מצחיק בגלל שהקבוצה שלנו התבדחו ואמרו לכולם שאני זמרת מפורסמת בישראל. אחריי זה 2 ילדים ניגשו אליי ושאלו אם אני אוכל להכניס אותם בחינם להופעה שלי אם הם יבואו לישראל.
בטיולים היה לרוב זמן פנוי לקניות אז הספקנו לקנות כל מה שרצינו. היה גם מחזמר! הוא היה מדהים ומרגש והייתי כל כך שקועה בו!!! זה פשוט מדהים כמה אנשים יכולים להיות מוכשרים.
ביום הלימודים האחרון שלנו בסאמר סקול עשינו שיעור פרידה, ולאחר מכן בערב היה לנו קידוש, הפעם בזכות זה שהכרנו מלא ילדים אז כל הילדים במחנה הצטרפו לקידוש. זה היה מדהים והייתה אווירה כל כך יפה וטובה! לאחר מכן היה לנו טקס של חלוקת תעודות ואחריו הייתה לנו מסיבה. הפעם כולם רקדו עם כולם והיה ממש כיף.
אחריי המסיבה הגיע אחד החלקים הכי עצובים. הפרידה מהצרפתים. כולם בכו, כולם, אפילו אלה שאמרו שהם לא יבכו. החלפנו טלפונים, אינסטגרמים, עשינו תמונות וקבוצה בווצאפ ופשוט בכינו ונפרדנו אחד מהשני. זה היה ממש ממש קשה. זאת הייתה פשוט סערת רגשות. בלב כבד ובעיניים אדומות מבכי הלכנו לישון.
בבוקר שלמחרת היה הטיול האחרון שלנו כתלמידים בסאמר סקול, הוא היה לאוקספורד ויצאנו אליו יחד עם הספרדים, היה כיף ומעניין מאוד. בבוקר שלפני היציאה לאוקספורד ראינו ונפרדנו בפעם האחרונה מהצרפתים, היה כל כך קשה. בערב נפרדתי גם מארטיום שזה אחד הרוסים שעזב באותו הלילה. ביום למחרת שהיה יום הנסיעה הביתה היינו ביום קניות ברידינג. כשחזרנו מרידינג נפרדנו מכולם ויצאנו לשדה התעופה. בוכים ועצובים אך מרוצים מהחוויה המדהימה הזו נסענו הביתה.
אני רוצה להודות לקבוצה שלי, לכל אחד: לאורי, למילנה, ליעל, להילה, לתמר, למתן, לגאיה, לרוני, לשירה, לנטע ולניקה. תודה על חוויה מדהימה!!! על זה שהכרתי אתכם, חברים לכל החיים, אני אוהבת אתכם המון המון
תודה לחרות; המדריכה הכי טובה שהיה אפשר לבקש!
ותודה לקמפוס על חוויה בלתי נשכחת!
יולי
