נועה

אוקי אז הי,
אני נועה דיאמונד ויצאתי לסאמר סקול באיסטבורן אנגליה השנה דרך חברת קמפוס.
אני באמת לא יודעת ממה להתחיל. אני כרגע בבית שלי, יום אחרי שחזרנו ואני פשוט לא מעכלת.

אני זוכרת את עצמי לפני כמה חודשים חופרת להורים שלי שאני רוצה ללכת לסאמר סקול.
קראתי קצת וחיפשתי באינטרנט יותר מידע על זה ולא ממש מצאתי אבל בכל זאת היתה בי הרגשה שזה הדבר הנכון לעשות בקיץ ושאני חייבת להתעקש.

סיפרתי למשפחה ויום אחד סבא וסבתא שלי החליטו להפתיע אותי, ואמרו לי שהם רשמו אותי לסאמר סקול באיסטבורן. אני זוכרת, כולי התרגשתי, לא יכולתי לדבר ואמרתי רק תודה. אבל לא ידעתי עוד מה מצפה לי.

הימים עברו ויום המפגש הגיע, התרגשתי מאוד לדעת מי הקבוצה שתיהיה איתי וגם הלחץ השפיע עלי(כמו שהקבוצה שלי כבר מכירה אותי??) - מי יהיו הילדים בקבוצה?ואם אני אתחבר אליהם?מי תיהיה המדריכה?אם היא לא תאהב אותי?ועוד המון שאלות וחששות שעלו בי.

דרך המפגש קבוצה לא באמת ידעתי כמה הקבוצה שלי תיהיה טובה וכמה זה תרם לחוויה הענקית הזאת להיות מועצמת בהרבה יותר(שאת זה תשמעו עוד הרבה במהלך הסיפור שלי). אבל ישר שראיתי את המדריכה שלנו ענת ירדה ממני דאגה אחת ,היא היתה מלאת אנרגיות ונתנה לנו תחושה שהיא תיהיה כמו חברה שלנו וגם תדע להציב גבולות שצריך.
 

שבוע לטיולללל (אמלההההה)אני כבר מתה לארוז מזוודה ולנסוע !!
אבל יש עוד זמן. החלטנו להיפגש בתל אביב כל הקבוצה כדי להכיר קצת יותר לפני הטיול המטורף שנעבור ביחד. היה מגניב ממש. הכרנו יותר,אכלנו ביחד ושיתפנו אחד את השני בחששות לנסיעה(כי בתאכלס אנחנו היחידים שמבינים אחד את השני במצב הזה)
 

ואז הגיע יום הטיסה. לא יכולה לתאר את ההתרגשות שעברה בי, לא ישנתי לילה קודם מרוב התרגשות ולחץ.
הגעתי לשדה התעופה שם פגשתי את כל הילדים ואת ענת המדריכה. כולנו בהתרגשות מטורפת לצאת למסע הזה ולא יודעים למה לצפות.
הקבוצה שלנו החליטה לעשות פוטרים משותפים(כולל לענת המדריכה)שאותם ישר לבשנו בשדה(למרות שהיה חםםם!!!)נפרדנו מההורים, עשינו שיחת פתיחה עם ענת, אני הבאתי עוגות שמרים להתחלה מתוקה יותר , הסתובבנו בדיוטי ,עלינו מטוס ונחתנו ליום השלםםם והראשון שלנו באנגליה. נכנסנו לאוניברסיטה באיסטבורן שהיתה מדהימה, הכל מסביב ירוק,מלא טבע ומבנים מדהימים . ואז חילקו אותנו לחדרים(שזה היה עוד חשש שלי)קיבלתי את החדר ופשוט הייתי בהלם לא חשבתי שזו הרמה של החדרים ושמחתי מזה מאוד.אכלנו ארוחת צהריים באוניברסיטה וישר שלחו אותנו למבחן(למי יש כוחחחח)אבל עברנו את זה יפה מאוד. על היום הראשון כל הבנות נורא התחברו ואפילו נשארנו ערות עד איזה שתיים בלילה ולא יכולנו להפסיק לצחוק ולדבר(אני לא צריכה להזכיר לכם שפספנו את הלילה הקודם נכון?)
 

היום השני הגיע (יייאיייי)וכל כך ציפיתי לראות איך יראו הימים שלנו במשך השבועיים האלו, אבל לצערנו קמנו לאזעקה(אל תיבהלו- זה היה תרגיל לשריפה)כולנו קמנו מהר מהמיטות שמנו כפכפים ובאנו עם פיגמה לאזור שהסבירו לנו עליו (חוץ ממאיה שלא קמה ובאה באיחור!!!)לא עשינו את זה מספיק מהר אז אמרו לנו שיהיה עוד תרגיל גם מחר(מבאס נכון, אבל בסך הכל שומרים על הביטחון שלנו) השעה 06:58 (כתבתי לאמא שלי על התרגיל) ואנחנו צריכים להיות ב-meeting point מוכנים ב-07:20. רצנו לחדרים מהר התארגנו ואכלנו ארוחת בוקר . לאחר מכן חילקו אותנו לכיתות וקיבלתי את המורה הכי מושלמת שיש-איריני!! שגרמה לחווית השיעורים שלי להיות בהרבה יותר טובה.אה ואיך אפשר לשכוח, בכיתה שלי היו הרבה צרפתים שהיו נראים ענקיים ומתנשאים כאלה שלא ידענו ממש איך לפנות אליהם. אבל אל תשאלו, מפה לשם הם ניהיו החברים הכי טובים שלנו בטיול !! (אל תסמכו על רושם ראשוני)למדנו שירים צרפתיים וריקודים שבטח עכשיו שאני בארץ לא אפסיק לזמזם אותם ואנשים לא יבינו מה אני רוצה?? .

אני ילדה מאוד ביישנית, ואחרי כמה ימים בטיול פשוט הרגשתי פתוחה עם הקבוצה ואפילו לדבר באנגלית עם הילדים והמורות.(אחת מן המטרות שלי בטיול -צאק!!)

אחרי הצהריים או בבקרים נסענו לטיולים. אומנם הנסיעה מאיסטבורן היתה שעתיים לרוב המקומות אבל קיבלנו את האוטובוסים הכי נוחים שיש. ועזבו את זה, כשיש את הקבוצה הכי טובה מי צריך לישון בדרך ובטח שלא להשתעמם.
הטיול שאני הכי זוכרת הוא הטיול ללונדון. נסענו למוזאון מאדם טוסו של בובות השעווה ,ענת המדריכה (שבטיול הפכה להיות הכל בשבילנו-במקרה הזה צלמת)צילמה אותנו עם הבובות בצורה מצחיקה.
אחרי זה הלכנו לראות את המופע של מלך האריות שהיה מדהים מהתלבושות ועד לשירים.כמובן שאי אפשר בלי שופינג!!! רק חיכיתי לזמן הפנוי שיתנו לנו כדי ללכת לשופינג. היה מצחיק שרצנו מחנות לחנות רק בשביל להספיק לקנות כמה דברים , אפילו קנינו בגדים תואמים והצטלמנו איתם.
ואי אפשר בלי לספר על פארק השעשועים Thorpe Park !! אני חולת אקסטרים והיו שם רכבות הרים משוגעות שהיה מדהים לעבור אותם ביחד עם הילדים בקבוצה.
 

ועכשיו הגיע הזמן לדבר על ענת המדריכה שלנו,לגמרי עשתה לנו את הטיול הזה.כמו שאמרתי קודם היא היתה הכל בשבילנו- מאמא ועד לחברה, מצלמת ועד לחזאית מזג אוויר . ענת העבירה לנו פעיליות שהפכו את הטיולים להרבה יותר מעניינים. למשל בטיול לברייטון חילקה אותנו לקבוצות ונתנה רשימה של דברים שצריך להצטלם איתם , והקבוצה שתצליח להצטלם עם הכי הרבה דברים מהרשימה תיהיה מנצחת. על פנוי נשמע לכם אולי קצת משעמם אבל אם אפרט את הרשימה תבינו איזה מצחיק היה(להצטלם נותנים כיף למישהו זר, מחבקים פח זבל, עוקבים אחרי מישהו, כלב עם משקפיים והרשימה עוד ארוכה) אהה ופרט קטן הקבוצה שלי של שוהם ושל עדי ניצחה!! ענת עוד עשתה לנו סדנאת דרמה מצחיקה, משחקים כמו הרוצח ופעילות סיכום מרגשת שהצליחה להוציא מכמה מאיתנו דמעות(אופס). השבוע עובר ואז- יום שישי הגיע!!! ואייך אפשר בלי קידוש??ענת המדהימה עשתה הכל כדי שנוכל לחוות את החוויה הכי דומה לארץ. היא קנתה חלות ויין(סתם, מיץ ענבים) ואפילו פגשנו זוג נחמד שאוהב את ישראל ושר בעברית ועשינו איתם ביחד את הקידוש, דבר שהיה מאוד מרגש בעיני וכרם לי להרגיש קרובה לארץ.

אני יודעת שחפרתי לכם אבל באמת שאני יכולה לכתוב על החוויה הזאת עוד מלא וזה רק חלק קטן!!זאת באמת חוויה של פעם בחיים , אני בטוחה שאם הייתי קוראת את הסיפור הזה כילדה שמתלבטת אם לנסוע הייתי לגמרי בוחרת לטוס!!בחיים לא חשבתי שאני כל כך אהנה מהטיול הזה,אני חשבתי שיהיה כיף אבל לא תיארתי לעצמי כמה אני לא ארצה ללכת משם ולהמשיך עוד שבוע וכמובן עם הקבוצה המדהימה שלי שנתנה לכל אחד את המקום שלו ושתמיד כולם ירגישו בנוח. לקחתי מפה חברים שהם באמת חברים לחיים ואני מבטיחה לשמור עליהם קרוב!!תודה לצוות קמפוס ולענת המדריכה המושלמת שלנו. לגמרי הייתי באה שוב(מי יודע אולי בשנה הבאה....????)