היי אז קוראים לי קורן,
אז לפני שבועיים יצאתי למסע ששינה את חיי
אז ברגע שכולנו הגענו לשדה תעופה לא ידענו למה לצפות , במהלך הטיסה לא יכלתי לישון מרוב התרגשות וממש חיכיתי להגיע. זה היה ברמה שדיברתי עם מישהו בן 60 ליד השירותים 40 דקות והבנות התחילו לבוא לבדוק מה איתי ואז בסוף השיחה דיברתי עם מישהו בן 26 .
שהגענו למרכז קיבלו אותנו המדריכים [הגענו ב11 בלילה מה שאומר שלא יצא לנו עדיין להיפגש עם הילדים האחרים] , אחרי שקיבלנו את החדרים וגילינו שאני , שחר , שקד , ענבל , ליז ונויה באותו פלאט הבנו שעומד להיות שכונה ואז קיבלנו האינטרנט והכריכים האלה ואז הלכנו לחדרים ובגלל שכולנו התרגשנו ממש מהעובדה שהגענו לא נרדמנו עד כמעט 4 בבוקר , גם צילמנו את הפתיח של מטיילים עם קורן שזאת הסדרה שלנו .
ביום למחרת הלכנו לפעילויות והיינו בטניס ושם שיחקתי עם ילד מערב הסעודית במשך כמעט 3 שעות והוא גם קנה לי מתנה (איזה חמודדדד , לא חשבתי שהוא יקנה לי שוקולדים אבל טוב חמוד) ואז היה מבחן רמה והסבירו לנו את החוקים וכל מיני דברים . גיליתי שאני ברמה הכי גבוהה שזה ממש שימח אותי.
מהיום הראשון בטניס הבנתי שאני עומדת להתגעגע למקום הזה ולאנשים אבל לא ידעתי באיזה רמה אני אתגעגע.
אז ביום שלישי הלכנו לאולפנים של הארי פוטר! זה היה הטיול הראשון שלנו ובתור אחת שלא ראתה את הסרטים ומכירה רק את הסיפור זה גרם לי ממש לרצות לראות את הסרטים (וראיתי את כולם ישר שחזרנו לארץ) הייתי עם אלינה באולפנים והיא הסבירה לי הכל וכמובן כמו כל מקום שהיינו בו קניתי מזכרת במחיר מופקע , קניתי סרטון של דקה ב20£ !
ואז חזרנו לשיעורים ואני וליז גילינו שאנחנו ביחד עם טוני (מורה מושלם שמזכיר את הזמר פסנגר במראה החיצוני) ולמדנו את המונולוג של המלט (מאת שייקספיר) בצורה של ראפ שהיה ממש כיף לעשות.
בבוקר למחרת (2 לפנות בוקר) היה את האזעקת אש (התרגיל) ובגלל שחשבתי שזה אמיתי רצתי כמו שבחיים שלי לא רצתי והיה קפוא בחוץץץ אבל היה מצחיק לראות שהערפדית מוכנה בשעות האלה (אז הערפדית זאת צרפתיה שלובשת חליפות ויש לה תיק מעצבים תמיד ובקיצור דומה לערפד אבל הכי חמודה ממש אני אפילו מדברת איתה אחרי שחזרנו)
אז בואו נדלג לסופש כי עשינו כל כך הרבה דברים שיקח נצח לרשום...
אז בגלל שאין בנים בקבוצה אז אני ושחר בירכנו בקידוש והיה פתאום הרגשה של בית, אבל מי היה מאמין שכבר שבוע שלםםם?!?!
אחרי הקידוש הייתה מסיבה שהייתה ממש כיפיית , הברזילאיות רקדו ועשינו שמח כמו שרק ישראלים יודעים
אז אחרי סופש מתיש בלונדון ובתורפ פארק חזרנו בראשון בערב לפעילות ערב והכרנו את החדשים ומהר מאוד התחברת לאיטלקיות החדשות ועימנואלה ותוך שעה הם כבר הפכו להיות ״koren’s language team “ והם הכי חמודים שיש בעולם (אנחנו מדברות עדיין כל יום )
אז בואו נדלג שוב לסופש כי זה גם יקח נצח לרשום מה היה , אז בואו נדלג לסופש האחרון שלנו
אז ביום שישי הייתה חלוקת תעודות ובאותו רגע שקיבלתי את התעודה וראיתי את כל החברות הצרפתיות הבנתי שזהו . נגמר . אני לא יראה אותם וזה גרם לי להתחיל לבכות (התחלה של שלושה ימים שבכיתי ) . הלכנו למסיבה שהייתה גרועה והבאנו קצת חברות צרפתיות (רוב הקבוצה העדיפה להישאר לשחק בקלפים) חזרנו למסיבה ועשינו אותה הרבה יותר טובה . עמית אחרי המסיבה עשתה לנו ערב של גלידות ואוכל מתוק כזה וכל הבנות חזרו בוכות כי שמו את השיר פרפקט של אד שירן וכולנו בכינו.
יום שבת הגיע יזה גם הטיול האחרון עם הצרפתיות הלכנו לעיירה אוקספורד ולא היינו עם הצרפתיות כל היום(גם לא באוטובוס) וזה גרם לי להיות ממש מבואסת . אחרי הקניות בווסטפילד שהיה מושלם חזרנו לאוטובוסים והייתי החברה הצרפתיה שלי קפוסין וכל הדרך דיברנו וצחקנו והיה כיף כי גם משום מה הנסיעה חזרה הייתה שלוש שעות .
הייתי עם הצרפתיות כל הערב ואז עמית עשתה לנו פעילות ערב אחרונה ! אחרי יזרנו לחדרים וסידרנו את המזוודות עד 4 בבוקר (לפחות אני השאר היו ערות עד 3 בערך)
הבוקר של ראשון הגיע והצרפתיות עוזבות ב8:30 אני עצובה כל הבוקר שעוזבים ושהם עוזבות . חיכינו בתור לקנטין ואז ... הם מתחילות להגיע ואנחנו כולם בוכותת והערפדית מחבקת אותי למשך כמה דרות ואני בוכה שאנחנו מתחבקות ואז אכלתי את הארוחה האחרונה שלי עם הצרפתיות והייתי איתם בקיצור כל הבוקר וברגע שהם עלו על האוטובוס נשברתי , מי היה מאמין שבזמן כזה קצר נחברר כל. כך ?!?!
הלכנו לטיול אחרון בהחלט לאוקסברידג היינו בקניון שם וחגגנו לנויה גם יום הולדת והיה ממש כיף. חזרנו למרכז והרגע שהכי לא רמינו שיבוא הגיע . האוטובוס מחכה ואנחנו צריכות ללכת , אז יצאנו מהמבנים של המגורים לכיוון האוטובוס ואנחנו רואות את האוטובוס ומתחילות לבכות ונפרדנו מהמדריכים המושלמים שלנו ובכינו מלאאאאא ואז לצערינו היינו צריכות לצאת לדרך .
אחרי כל הדיוטי פרי והכל נחתנו בארץ ו...פגשתי את אח שלי אחרי שנה שלא ראיתי אותו !!! (באחד הבקרים בברונל ראיתי הסרטון שלו שהוא מתיע את אמשא שלי ובכיתי )
הטיול הזה היה קצר מדי!
ממש תודה לקבוצה המדהימה שזכיתי בה והמדריכה שלנו עמית ששימשה אותנו כאמא לשבועיים האלה ותודה ל״אוכלים אפרסמון בחרמון״ בפלאט 40 שהם חלק עצוםםם מהטיול הזה .
המסע שעברתי העלה לי את הביטחון בצורה לא הגיונית!
המרכז הזה מושלם מכל צורה !
את אתם רוצים לראות מה עשינו ודברים עלינו תעקבו באינסטגרם : brunel_2019
מקווה שנתראה שנה הבאה בניו יורק כי צריך עונה 2 של מטיילים עם קורן !!!
אליודרצי (להתראות באיטלקית)
