השנה יצאתי לשלושה שבועות הטובים ביותר שהיו לי בחיים, ואני עדיין לא מאמינה שזה נגמר. אבל בואו שנייה נדבר על איך זה התחיל...
בלילה של ה1.7 נפגשנו בשדה התעופה, כולנו התרגשנו ורק חיכינו להגיע לשם אחרי הרבה זמן של ציפייה, היינו קבוצה ממש קטנה אז עברנו את הבדיקות ממש מהר והגענו לדיוטי פרי ומשם לאנגליה.
הנסיעה משדה התעופה לברייטון לקחה שעתיים בערך, אבל זה לא נורא בכלל כשאתה מוקף בחברים כל הזמן. אז הגענו לברייטון קולג', רק נכנסנו והבנו שזה הולך ליהיות מ ד ה ים, המקום ענקי! יפה! ונראה כמו מבנה מהסרטים.
אחרי שהתלהבנו עשו לנו סיור קצר בקולג' ואז הלכנו לחדרים. בקצרה-החדרים היו בסדר גמור, יש כאלה שקיבלו חדר יותר שווה ויש פחות , המקלחות היו ממש טובות בשביל משהו משותף, והמבנה בכללי היה ממש יפה.
עשינו מבחנים ויום אחרי הלכנו ללמוד, הלימודים בכיתות היו די כיפיים ובזכות זה הכרנו הרבה ילדים מכל העולם, ראינו תרבויות חדשות ונהננו.
כל השבוע הראשון עבר ממש מהר, היינו כמו משפחה קטנה, עשינו כמעט הכל ביחד. יצאנו בעיקר לטיולים קטנים, קנטברי, מזח, הארי פוטר,קניון ועוד דברים בסגנון, ובסך הכל היה לנו מאוד כיף ביחד.
הגיע סוף השבוע והיה לי יומולדת!! והיה לי ממש כיף לחגוג אותו עם החברים שלי שאני אוהבת. באותו יום גם הגיעו השבועיים, שהיינו ברגשות מעורבים לקראת ההגעה שלהם, אבל כשהם הגיעו הבנו שהם הולכים להוסיף הרבה לחוויה ובעיקר לטובה (:
בשבועיים שנותרו הלכנו למקומות הרבה יתר מעניינים, פורטסמות', לונדון, סיורים בברייטון, תור פארק ועוד מלא מקומות מעניינים ובכל שאר הזמן עשינו אקטיביטיז שחלקם היו די נחמדות..., בסופו של דבר התגבשנו ונהיינו קבוצה אחת שכבר היה אפשר לקרוא לה משפחה...
עברו שבועיים והחוויה עמדה להיגמר, רובנו רצינו הביתה אך מצד שני לא היו מסרבים לעוד קצת זמן להנות בברייטון...
הגענו לשדה תעופה, עברנו בדיקות והמראנו הביתה, הגענו לישראל והבנו שזה נגמר, השלושה שבועות הטובים ביותר בחיי נגמרו, והגיע הזמן לחזור לשגרה, אני באמת ממליצה לכל ילד להירשם לסאמר סקול לפחות פעם אחת בחיים, חוץ מהאנגלית שלומדים, זו חוויה מעצימה, כיפית והדבר הכי טוב שיקרה לכם.
אני מודה לכל אדם שגרם לחווה ליהיות כל כך טובה, ילדים, מדריכים וההורים ששילמו על זה (: ואם אתם טסים? עצה שלי תנצלו כל שנייה.
