עבר חודש מאז שחזרנו ועדיין אני מרגישה שאתמול עלינו על הטיסה.
אני דריה בת 14 מחיפה והשנה יצאתי לסאמר סקול בפעם השנייה ואני לא יודעת איך לתאר בכלל את החוויה הזאת
שבועיים וחצי מטורפים הכרתי חברים מהארץ ומהעולם (עדיין מדברים כל יום ונפגשים מלא), קניתי מלא, הצטלמתי (לא מספיק), בכיתי יותר מידי ונהנתי מכל שנייה.
אוקיי אז הכל התחיל במפגש הראשון החלפנו אינסטגרם והתחלנו בסטוקינג. כולם היו נראים ממש חמודים וב8.7 שהגענו לנתבג הבנתי שזה נכון, בטיסה כבר כולם היו מגובשים באמת הייתה קבוצה מדהימה זכינו בחברים לחיים.
הגענו לUCLA וראינו מלא ברזילאים בהתחלה הם דיברו רק בשפה שלהם אבל בהמשך ממש התחברנו אליהם.
השיעורים היו מעניינים הייתי בכיתה עם ילדים מברזיל, טייוואן ויפן אבל קצת קשה להקשיב על 3 שעות שינה ????
האוכל היה מדהיםםם היינו ב4 חדרי אוכל המקסיקני הכי טעים!!!
הלכנו למקומות המוכרים באיזור היינו בהוליווד, וניס ביץ, סנטה מוניקה, מאליבו, בוורלי הילס, סיקס פלאגס, יוניברסל סטודיוס ועוד
אחרי שבועיים בלוס אנגלס נסענו ללאס וגאס. הנסיעה הייתה ארוכה אבל עבר מהר והיה ממש מצחיק (גקט גינס)
היינו בלאס וגאס יומיים והלכנו לסטריפ, הובר דאם (הבית שלי ושל ליפי), גראנד קניון, הארד רוק קפה ומופע סירק דה סוליי (חילזון ממצמץ עם פנים של אישה וקוראסון על הראש).
הטיסה לישראל עברה ממש מהר היה כיף ומצחיק אבל עד שראינו את ההורים בנתבג לא עיכלתי שזה נגמר אפילו שבשבוע השני כבר התחלתי לבכות שעוד מעט חוזרים.
אחרי שבועיים של גט לג ושכל בוקר הייתי מתקשרת לרוני לבכות שאנחנו רוצות לחזור הבנתי שזה נגמר ??
תודה לקמפוס על ההזדמנות לעבור את החוויה הזאת ולקבוצה המושלמתתת שהייתה לנו ????
כל מי שמסכימים לו ללכת לסאמר סקול באמת תלכו זה חוויה מדהימה
2K18 ????????????