קוראים לי אדם טרנסקי אני בן 14 ויצאתי השנה לסאמר סקול בקאמפוס של קיימבריג'.
הסאמר סקול היתה החוויה הכי מדהימה שהיתה לי בחיים.
הטיסות הלוך וחזור היה טובות והיה לנו מסכי מגע כדי לראות סרטים, כשהגענו לקיימבריג' וניכנסנו לחדרים קיבלו אותנו יפה שם והחדרים היו די סבירים.
כבר ביום הראשון פגשנו את הילדים מהארצות האחרות(מברזיל וארגנטינה), והיתחברנו איתם מאוד.
האוכל בקמפוס היה בסדר אבל האוכל הישתפר מיום ליום(ארוחות הבוקר היו הכי טעימות).
כשהיינו בלונדון נהננו נורא מהטיולים והפעילויות בקמפוס לפעמים נתנו לנו לעשות קניות אבל לא הרבה.
הלימודים היו מענינים ולא הרגשתי משועמם בשיעורים והיתי רוצה ללמוד ככה תמיד למרות שה ישתפרתי נורא בדיבור באנגלית ולא כל כך בכתיבה ואוצר המילים.
לאחר שבועיים היה נורא קשה להיפרד מכולם, אבל מתישהו צריך לסיים את החוויה המדהימה.
כשהגענו לשדה התעופה חשבנו שהכל נגמר אבל אז הודיעו לנו שאנחנו נישארים באנגליה עקב תקלה במטוס ונישן במלון של השדה תעופה משהיה כל כך שנוה בין הקאמפוס למלון זה היה האוכל שהישתפר פי 100.
אחרי אותו יום במלון לא היה לנו יותר מזל ובסוף אחרי 5 שעות טיסה הגענו לישראל ופגשתי את ההורים שלי וככה ניגמרה לי חופשת הסאמר סקול, למרות שאני כותב את זה אחרי חודש שניגמר הסאמר סקול ואני עדיין בקשר עם הילדים מהמדינות האחרות ואני גם ניפגש עם הילדים מישראל.
