אני לא יודעת איך להתחיל לספר חוויה כל כך מדהימה:
ההתחלה הייתה לי ולחברה שאיתה באתי ממש קשה ולא התחברנו לאף אחת אבל לאט לאט ובעזרת המדריכים שלנו התחלנו להתחבר לבנות מהארץ אבל גם מארצות אחרות כמו סין ואיטליה, אפילו הורדנו אפליקציה שאפשר להתכתב עם בנות מסין דרכה והחלפנו מספרי טלפון.
כבר ביום השני היה לנו מבחן רמה באנגלית, בהתחלה ממש נלחצתי אבל אז הבנתי שזה רק בשביל לדעת באיזו קבוצה אני. יותר משפחדתי שיהיה לי ציון נמוך פחדתי שאני והחברה שאיתה באתי לא תהיה איתי בכיתה.
ביום השלישי חלקו אותנו לכיתות, ממש קיוויתי שאני אהיה ברמה גבוהה ועם חברה שלי אבל יצאתי עם ילדה שאני לא מכירה. בהתחלה זה היה מבאס וממש מביך אבל אז התחלנו לדבר וגיליתי שהיא ממש נחמדה והרגשתי כאילו אנחנו מכירות שנים.
היה לנו באותו יום גם את הפעילות אקסטרים הראשונה שלנו והיה ממש כיף. זה היה אתגר מי בונה ומטפס על המגדל הכי גבוה והיינו קשורים באוויר, אני ועוד ילדה הגענו הכי גבוה שזה היה 12 קומות. בקיצור היה יום מושלם.
זה היה הסדר של יום רגיל בשבילנו:
ארוחת בוקר, שיעורים, ארוחת צהריים, 2 פעילויות אקסטרים, ארוחת ערב ולישון.
ביום הרביעי יצאנו לטיול הראשון שלנו מחוץ ללידינגטון, נסענו לאוקספורד,
טיילנו קצת וראינו נופים ואז היה לנו זמן קניות חופשי!!! ממש הופתעתי שנתנו לנו להסתובב בקבוצות או בזוגות בלי המדריכים באזור מסויים ולקנות דברים, אני ועוד 3 בנות הסתובבנו ביחד והיה כיף, קנינו מפריימרק אבל לא מצאנו את סטארבקס וזה היה ממש עצוב
וכשחזרנו לנקודת המפגש כולן גירו אותנו עם מה שהם קנו מסטארבקס.
ביום החמישי והשישי היה סדר יום רגיל שזה אומר יום מדהים ומושלםםםםם
ביום השביעי שוב יצאנו לטיול, הפעם בארמון המלכה- ווינזדור, היה שם ממש יפה ונתנו לנו 40 דקות להסתובב חופשי שם.
ביום השמיני הלכנו ל Thorpe park והיה נחמד היה שם גם חנות מזכרות והרבה דוכנים.
היום התשיעי והעשירי היו רגילים אבל מדהימים ביומיים האלה הכרתי כמה חברות סיניות שאני עדיין מתכתבת איתן ואפילו שלחנו אחת לשנייה תמונות של הבתים שלנו והחברות שלנו. אני ממש מקווה שאי-פעם יצא לי להפגש איתן שוב, אני ממש אשמח
ביום האחד עשר שוב יצאנו לטיול הפעם הלכנו לעיר שנקראת Bath היה לנו הרבה זמן חופשי וגם הספקנו לטייל קצת ובקיצור ממש נהניתי
היום השניים עשר היה יום רגיל בסדר יום שלו עד 12 בלילה שפתאום הייתה אזעקת אש. ממש נלחצתי ואני וחברה שלי יצאנו הכי מהר שאפשר ומרוב לחץ לא הספקתי לקחת איתי נעליים וג'קט אז היה לי ממש קר וחברה שלי סחבה אותי כל הדרך וכשהיא התעייפה עליתי על ילדה אחרת. אחר כך חזרנו לחדר והלכנו לישון ואחרי שעה היה רעש חזק ואני הייתי ממש עייפה אז פשוט ניסיתי לא להתייחס לרעש אבל חברה שלי חשבה שזה שעון מעורר שלי ולא הבינה למה אני לא מכבה אותו. אחר כך התחלנו לשמוע צעקות מהמסדרון, ואז הבנו שזאת שוב אזעקה, אבל כרגיל לא למדתי לקח ושוב שכחתי את הנעליים והג'קט שלי בחדר ושוב חברה שלי הרימה אותי אבל בדרך חזור כבר לא היה לה כח אז היא הביאה לי את אחד הכפכפים שלה. בקיצור לילה מתיש אבל כיף.
ביום השלושה עשר הלכנו למדאם טוסו והצטלמתי עם אדל ועם הענק הירוק עלינו גם על רכבת כזאת שעשתה לנו סיור בתוך המוזיאון והיה ממש מגניב. אחר כך הלכנו לראות מחזמר של אלדין וזה היה מדהים גם אכלנו במקדונלדס אבל אני לא אוהבת.. אבל היה יום ממש כיףףףףף.
ביום הארבע עשר יצאנו ללונדון. זה היה הטיול האחרון שלנו. אמנם היו הרבה בעיות, בעיקר עם האוטובוס, אבל הסתדרנו והחלפנו אוטובוס. עלינו על הלונדון איי והיה כל כך כיףףףףף וגם שטנו על נהר התמזה ליד הלונדון איי ואפילו שהיה חם היה ממש כיף לנפנף לאנשים שהלכו על הגשרים מלמעלה. בקיצור זה היה יום ממש מושלם וממש עצוב לי שזה היה יום אחרון בלונדון כי כשחזרנו כבר היינו צריכים לארוז.
ביום החמש עשר טסנו חזרה לישראל. ברור ששמחתי להפגש עם ההורים אחרי שבועיים בלעדיהם אבל זה היה כל
כך עצוב וקשה להפרד מהחברים ומהמדריכים המדהימים שלנו.
אמנם היא חוויה של פעם בחיים, אבל אני מקווה לחוות אותה שוב ואולי אפילו עם אותם הילדים והמדריכים, ואם לא אני אז אני מקווה שאחי הקטן יטוס כי למדתי שם הרבה, שיפרתי את הביטחון העצמי שלי, הכרתי חברים חדשים מהארץ ומארצות אחרות ולמדתי להיות אחראית ועצמאית.
זה היה שווה כל שקל כי למדתי כל כך הרבה וגם כל כך נהניתי אפילו שהיו ימים קשים יותר מכל מיני בחינות אבל אני לא מתחרטת לרגע כי זה היה שווה הכל.
