אחרי שבועיים של לעכל את החוויה המטורפת הזאת, אני יכולה לכתוב את הסיפור.
הגענו אחרי מפגש בארץ לשדה תעופה וכבר על ההתחלה הכרתי חברים חדשים, היומיים הראשונים היו ארוכים וקשים, למרות החיבור המיידי עם הילדים בקבוצה.
ביום השלישי נסענו לאאוטלט וכבר הרגשתי שיפור, התחלתי להינות וזה החזיק עד סוף הסאמר סקול.
הכרתי הרבה חברים מהרבה מדינות בעולם שעם חלקם אני שומרת על קשר עד היום.
למרות קטעים פחות כיפיים שהיו בסאמר סקול כמו שבסוף השבוע הראשון נסעו החברים שהיו איתנו בשיעורים שהכרנו שם ממקסיקו ומאיטליה ובגלל זה היה משמעותית פחות כיף בשיעורים, או האוכל הלא טעים שהיה בחדר אוכל והקמצנות שבה נתנו את האוכל (לא נתנו לקחת עוד מנה) היה עדיין כיף מטורף.
באמת שאי אפשר לסכם את החוויה הזאת שנקראת סאמר סקול, שמורכבת משמחה, הרבה צחוקים וחברים חדשים.
ממליצה לכולם לצאת לסאמר סקול!
לסיום, הייתי רוצה להודות למדריכות המדהימות שליוו אותנו- מירית ונועה, לא יכותי לבקש מדריכות טובות יותר!
