שהם

היי, קוראים לי שהם, אני בת 16 וחצי מהצפון ויצאתי השנה
לסאמר סקול harrow discovery!!
אמנם חזרתי לפני כמעט שלושה שבועות מלונדון,
אבל אני לחלוטין לא מעכלת את החוויה שעברתי,
ובגלל זה לקח לי כ"כ הרבה זמן להצליח להתחיל לכתוב...

הסיפור שלי עם החוויה המדהימה הזו מתחיל הרבהה לפני שבכלל הייתי בה, משהייתי ביסודי החלום שלי היה לצאת לסאמר סקול.

אמא שלי מאוד תמכה ברעיון, אז התחלתי לחסוך כסף - וקבעתי יעד, שבסוף כיתה י' אצא לסאמר סקול!!

מי היה מאמין שאחרי שקראתי בלי סוף, שוב ושוב סיפורים של ילדים שחוו את החוויה הזו, אני אהיה זאת שאספר ואסכם מה עברתי, וילדים אחרים יקראו את זה. 


כיתה י' הגיעה, נרשמתי בהמון התרגשות לסאמר סקול, ספרתי ימים... והנה הגיע הרגע, מפגש קבוצה,
חוויה ממש מוזרה- כולם מסתכלים ובוחנים, ומנסים להבין שהטיול המטורף הזה מתקרב ושאלו הילדים שאיתם נחיה בשבועיים האלו..

מרגש ומלחיץ, פתאום התחלתי לקלוט מה עומד לקרות.

היומיים הראשונים די קשוחים, צריך להתרגל למקום, לאווירה, לשפה, לאנשים.. אבל אחרי ש"תקופת ההסתגלות" עוברת, אתה פתאום מפנים איפה אתה נמצא- בחוויה באמת חד פעמית. 


נהניתי בצורה שבאמת קשה לי לתאר, הרגשתי שאני חיה במעין בועה, שמנותקת לחלוטין מהחיים הרגילים שלי בישראל, מעין חלום רחוק.


השגרה שלנו הייתה בנויה משיעורים, פעילויות (אקטיביטיזז) וטיולים. 
אחרי המבחן פתיחה (שהיה מוזר וקליל) השתבצנו להקבצות, הכרנו מורים וילדים (שלמדו איתנו) מכל רחבי העולם, ואין ספק שהשיעורים והאווירה שקיימת שונה לחלוטין מבית ספר. 

מילדה שבשיעורי אנגלית לא מדברת ומתביישת, נפתחתי מאוד והרגשתי ביטחון לדבר ולפתח שיחות, עם אנשים ברחוב (כדי לשאול שאלות) או עם המורים שלי, לחלוטין הרגשתי את השינוי והשיפור בשבועיים האלו. המורים היו מקסימים בטירוף (במיוחדד המורים שלי בשבוע השני, שנהניתי מאוד ללמוד ולדבר איתם)

והיה כ"כ כיף ומיוחד ללמוד עם ילדים מכל העולם, הכרתי ילדים מאיטליה, מקסיקו, פולין, קוריאה, גרמניה ואפילו ילדה רוסייה שהיא יהודיה שבאה לישראל המון!! מדהים להכיר ילדים מכל העולם, לדבר איתם לא בשפת האם שלך ושזה ירגיש לך רגיל וטבעי 3>. 

גם באקטיביטיז (שאלו בעצם הפעילויות שהמדריכים במרכז מעבירים, כמו ספורט, יצירה, מסיבות, קריוקי וכו') היינו עם ילדים משאר המדינות, והיה מאוד מהנה להכיר ילדים שהם באמת בדיוק כמונו רק ממקומות אחרים, לרקוד איתם במסיבות (ולהראות שוב ושוב שאיןן על הישראלים) ובאמת לעשות כיף.

יכולה לספר שבמסיבות כל פעם מחדש היינו מבקשים מהדיג'יי לשים שירים בעברית....כן גם עומר אדם וטראנסים  לטוי, ועשינו המון שמח- בעקבותינו שאר הילדים ביקשו שירים, ורקדנו לצלילי מוזיקה מגוונת מכל העולם

.
מעבר לפעילויות במרכז, בגלל שהקמפוס שלנו היה ממש בתוך לונדון (בפרברי העיר) נסענו המון לטייל, כמעט כל יום!


ובאמת, מה לא עשינו, מהלונדון איי, לשיט בתמזה, קניות באוקספורד סטריט, שיטוט בקובנט גרדן, ראינו את ארמון המלכה, היינו במרכז אאוטלט, במוזיאונים- מאדאם טוסו, המוזיאון הבריטי ועוד כל מיני, נסענו לטירת ווינדזור, לעיר אוקספורד המהממת, לת'ור פארק ...


ו2 דברים שמבחינתי היו ה-הייליט של הטיול, 
המחזמר מאמה מיה!!! שהיה מדהיםםם כל המחזמר שרנו את השירים, ובהדרן כל הקהל קם ורקד עם השחקנים, היה מטורף. ימים אח"כ לא הפסקנו לשיר את השירים של להקת אבבא ולדבר על כמה שהיה ערב מושלם.
דבר נוסף שהיה מבחינתי רגע שיא- היה כמובן הסטודיו של הארי פוטר!

שהיה מלהיב בטירוף ולחלוטין התרגשתי כמו ילדה קטנה. בתור מעריצה לא קטנה, זה היה לחלוטין חלום שמתגשם לראות את כל הקסם הזה במציאות.
אחרי שרציתי להגיע ללונדון המון זמן, הכרתי את המנטליות והתרבות, נחשפתי בצורה מדהימה לעיר ולחלוטין חזרתי לארץ מאוהבת בעיר הקסומה הזו.



ועכשיו, לחלק הכי הכי חשוב, שבעצם הפך את הטיול הזה לחוויה המדהימה הזו, הקבוצה המהממת שלנו, והמדריכות הכי טובות שיכלנו לבקש- מירית ונועה. 


באמת שבלעדיהן כל החוויה הייתה שונה לחלוטין והן היו חלק ממש משמעותי באווירה שנוצרה, הן היו חלק בלתי נפרד מהקבוצה והיו שם בשבילנו לכל דבר.

בין אם להתלוננויות בלתי פוסקות על האוכל והצוות (האוכל היה סבבה, ציפיתי לגרוע יותר, הצוות עשה בעיות וצחקנו עליהם בעברית כל הזמן... חוויה בפני עצמה), לשיחות לילה מעניינות, למשחקים בהמתנות לתורים ומאנצ'ים של נוטלה באמצע הלילה.  הן היו איתנו מכל הלב ותמכו ודאגו, לא יכולה לראות את המסע הזה בלעדיהן.

ובנוגע לקבוצה המטורפת שלנו, כ"כ שמחה על ההזדמנות והמזל שהיה לי להכיר אותם. אנשים מדהימים אחד אחד, שנהניתי להכיר ולחוות איתם את הדבר הסופר מרגש הזה.

הכרתי אנשים (שכבר אפילו נפגשתי עם חלק בחופש מאז שחזרנו!) שאני מאחלת לעצמי שימשיכו ללוות אותי ולהיות חלק מהחיים שלי. 

מה היה כל כך מיוחד בנו בתור קבוצה? האנרגיות שלנו, הבדיחות הפנימיות, האווירה שהבאנו איתנו לכל מקום... אפילו אחת המורות אמרה שהיא פגשה הרבה קבוצות ישראליות, אבל שהיינו שונים ובאמת מיוחדים, והיה מקסים לראות שגם היא ראתה את זה. 


בכל קבוצה יש רגעים טובים ופחות טובים, אבל זה חלק מלהיות קבוצה ואני באמת חושבת שהיינו טובים, ההנאות שלנו בתור קבוצה היו מהדברים הכי קטנים ופשוטים- שהיום מבחינתנו זו חוויה בפני עצמה, כמו ללכת לסופר הקרוב, לעשות כביסה ביחד, ללכת לחדר משחקים או קבלת שבת מרגשת בשישי ועד לדברים הסופר מטורפים שעשינו ביחד, כי אשכרה טיילנו עם אנשים חדשים בארץ אחרת. זה מטורף ובלתי נקלט.

מאז שחזרתי לארץ הבנתי כמה למדתי על עצמי במהלך המסע הזה, כמה גיליתי והבנתי דברים על עצמי.


ופשוט יכולה להגיד שזו באמת הייתה חוויה חד פעמית.


לא הייתי בוחרת שום דרך אחרת לעבור את החוויה הזאת, אני מודה שהייתה לי את ההזדמנות הזו, להכיר ולפגוש כ"כ הרבה אנשים, להכיר תרבויות של אנשים מכל העולם, לשפר את האנגלית שלי בצורה באמת יוצאת דופן, להתאהב בלונדון, ולצאת עם קבוצה כזאת ולהנות וללמוד כל כך הרבה.

תודה לכל מי שהיה חלק מהחוויה הזו, וכל מי שמתלבט או חושש, אם יש לכם את ההזדמנות לצאת לסאמר סקול- עופו עליה! מבטיחה לכם, לא תוכלו לעשות לעצמכם טוב יותר.

אוהבת 

Harrow discovery summer school 2018