אז הבוקר חזרתי מהחוויה הכי מטורפת שחוויתי אי פעם, הסאמר סקול בברייטון היה מושלם וקיבלתי את הקבוצה הכי טובה שיכולתי לבקש ומדריכות מדהימות.
אני יצאתי לסאמר סקול לבד אבל כבר בשדה התחברנו כולם.
תחילת השבוע הראשון היה קשה ועם כל הגעגועים הביתה לא הצלחתי לראות את עצמי בלי המשפחה למרות ששלושה ימים אחרי זה כבר מצאתי לעצמי את המשפחה החדשה שלי ומאז לא הפסקנו לבלות.
עם תחילת השגרה התחלנו להכיר יותר ויותר חברים מכל העולם שלמרות שהם עזבו לפנינו אנחנו עדיין מתכתבים איתם בווצאפ ולא יכולים לחכות לפעם הבאה שניפגש. לאחר השבוע הראשון הצטרפו אלינו עוד 15 ילדים, בהתחלה פחדנו שזה ישנה הכל וראינו את עצמנו כבר כמשפחה סגורה אבל מהרגע שהם הגיעו נקשרנו וכל הלחץ ירד. בכל בוקר הלכנו יחד לשיעור שלפעמים היו מעולה ולפעמים קצת משעמם אחרי זה הלכנו לפעילויות צהריים, בפעילויות צהריים יש משחקי ספורט, אומנות ועוד ואתה בוחר כל פעם לאן אתה רוצה ללכת. והחלק האהוב עליי ביום היה הפעילות ערב עם כל הקולג' ואחרי זה כל הילדים מכל העולם יושבים על הדשא, צוחקים ומלמדים אחד את השני על השפה והתרבות במדינה שלו. בלי שהספקנו למצמץ השבוע השלישי גם נגמר, היינו שמחים לחזור לארץ למשפחה ולחברים אבל אם אתם שואלים אותי הייתי עכשיו אורזת מזוודה ועושה את הכל מהתחלה.תזכרו שאין על ברייטון ואם הולכים לסאמר סקול אז אין מרכז יותר טוב. וכמובן שאין על הקבוצה המדהימה שלי שאני כל כך אוהבת וכבר מתגעגעת אליהם ושיר ותמר הם המדריכות הכי טובות שיש
