•סקוטלנד+לונדון 2018•
ואו. איך אפשר לסכם חוויה כל כך משמעותית?
כשההורים שלי הודיעו לי שאני טסה לסאמר סקול היו לי מלא חששות. להיות מחוץ לארץ בלי הורים, בלי המשפחה- מפחיד, מרגש ומשמח בו זמנית. היו לי כמה מטרות וציפיות מהסאמר סקול: תמיד בכיתה הייתי בין הילדים שפחות מדברים בשיעור אנגלית אז רציתי גם להינות וגם להשתפר באנגלית. לאחר השבועיים וחצי האלה אני יכולה להגיד שהמטרות שלי הושגו, והציפיות התעלו על עצמם.
כבר בשדה התעופה התחלתי להכיר את הקבוצה של הילדים שבאו מישראל. בשנייה שנחתנו ההתרגשות שלי עלתה.
כשבאנו למרכז שבו ישנו הכל היה חדש בשבילי.בדיוק אז התקיים משחק גמר של המונדיאל ושם ראינו צרפתים נרגשים מהנצחון של קבוצתם, וכולם חגגו ביחד איתם. באותו רגע חשבתי לעצמי שאני כבר כל כך רוצה להכיר אותם אבל איך אני אדבר איתם? החששות שלי עלו ולא ידעתי אם אני אוכל לדבר איתם חופשי כמו שאני מדברת עפ כל אחד אחר מהקבוצה שלי. ככל שעברו הימים נפתחתי יותר ויותר המחסומים לאט לאט הוסרו והכרתי ילדים מכל העולם. מאיטליה, מספרד, מגרמניה, מצרפת, רוסיה וכמובן גם מישראל. היה לי מעניין להכיר את התרבויות השונות מכל העולם כמו למשל: ידעתם שבאיטליה יש אסלה נוספת בשביל שטיפה?
במהלך היום לנו פעילויות ספורט כמו בריכה, משחקים סקוטיים ספורטיביים ולפעמים שכבר נמאס פרשנו לכדורעף עם המדריכה. בנוסף לכך היו לנו טיולים בסקוטלנד היפיפייה והמרהיבה ששילבו בתוכם גם קצת שופינג..
ומה עם שיעורים? לפי השם סאמר סקול זה אמור להיות בית ספר. ובבית ספר לומדים, אז ברור שגם בסאמר סקול למדנו אבל לא כמו שאתם חושבים. היו לנו שיעורי אנגלית ושלא תבינו לא נכון, הם היו שיעורים חוויתיים עם הרבה עבודה בקבוצות עם ילדים מהעולם. במבט שני לא באמת שמים לב שלמדנו משהו אבל פתאום במשך הימים כשדיברנו אנגלית שמתי לב שהרבה יותר קל לי לדבר עם אנשים ולהביע את עצמי כראוי.
לא רק שיעורי אנגלית היו לנו, אלה גם פרוייקטים- עבדנו כל פעם על פרוייקטים שונים ומעניינים עם ילדים מכל העולם. כך גם למדנו אנגלית וגם חשבנו מחוץ לקופסא.
בנוסף לכך גם מאוד התגבשתי עם הקבוצה שאיתה טסתי. הכרתי ילדים כל כך מדהימים מכל הארץ ואני פשוט מרגישה שהכרתי אותם כבר שנים. היו לנו ערבי פסטה ואיתם בא השיר שהמצאנו (ערב פסטה יואו... פפאו פאו, פפאו פאו פפאו פאו ערב פסטה יואו....) היו לנו ערבי סרט שישבנו ביחד וצפינו בסרט עד שהיו באים המדריכים והיו אומרים שצריך ללכת לישון.
בכל ערב לפני שהיינו חוזרים למרכז איפה שישנו, הייתה כל יום פעילות ערב שונה. הייתה פעם תצוגת אופנה עם בגדים ואביזרים שאנחנו עיצבנו בעצמנו, היה ערב ריקודים סקוטיים עם ג׳ורדון (המורה הכי מגניב ומעניין שאי פעם לימד אותי), ערב של חידונים מעניינים בקבוצות ששילבו שאלות שקשורות לכל המדינות שהיו בסאמר סקול, ערב דיסקו שבו לימדנו ילדים מחול כל מיני תנועות מגניבות.. ועוד הרבה פעילויות מעניינות שרק חיברו אותנו עם כולם והנעימו את זמנינו. ואיך אפשר לשכוח מתחרות הכשרונות שהייתה שבה ביצענו את Toy. אמנם לא הגענו למקום הראשון אבל החוויה של החזרות שבהם ישבנו כולם ביחד ופשוט הבאנו כבוד למדינה שלנו וסתם נהנינו עם כולם.
בסוף כל החוויה המדהימה הזאת שאפילו לא דיברתי על חצי ממנה, נפרדנו מהמדריכים חוץ מיוסוף שנסע איתנו ללונדון. כל יום היו לנו טיולים של יום שלם למקומות כמו הLondon eye, מוזיאון מדאם טוסו, שייט בנהר התמזה ועוד הרבה מקומות שבהם בחיים לא הייתי. הספקנו להכיר את לונדון (או לפחות חלק קטן ממנה כי היא ענקית) באוניברסיטה שבה היינו בלונדון הכל היה שונה. הילדים היו שונים ממדינות שונות כמו סין יפן וטורקיה שאיתם למרות הזמן הקצר הספקנו להכיר ואפילו פגשנו כמה קבוצות מישראל. אחרי 4 ימים עלינו על טיסה, נפרדנו מכולם והגענו לבית.
אני רוצה לסכם ולהגיד שהטיול הזה גרם לי ללמוד דברים על עצמי שלא ידעתי שקיימים, להשתפר באנגלית, לצבור חברים לחיים וכמובן לצבור חוויות שלא ישחכו לעולם. היו כל כך הרבה רגעים קטנים שפשוט הסתכלתי על כולם וחשבתי לעצמי שאני תמיד אזכור אותם והם לא יחזרו עוד ואפילו שזה דברים כל כל קטנים כמו הצחוקים שעשינו ברכבת, החזרות לToy שישבנו כולם ביחד ושרנו שירים בליווי גיטרה... ועכשיו אני מסתכלת לאחור על כל מה שעברנו ומבינה שזה היה פשוט מושלם.
תודה לכל הקבוצה שלי וכמובן למדריכה על זה שהפכתם את השבועייפ וחצי האלה לחוויה הכי מדהימה שאי פעם תיהיה לי בחיים
ולכל המטלבטים אם לצאת לסאמר סקול או לא, אני ממליצה שכן! תצאו, תהנו, תבלו, תצברו חוויות כי דבר כזה בחיים לא יהיה לכם בשום מקום אחר!
