אני עוד לא עיכלתי שהשבועיים האלה כבר נגמרו, שאני לא אראה יותר את המורים, החברים מצרפת והחתיכים מארגנטינה ואיטליה.
השבועיים האלו היו חוויה משמעותית בשבילי פעם ראשונה שהייתי בח״ול בלי ההורים והייתי צריכה להיות עצמאית ולתקשר באנגלית מול ילדים שזו הדרך היחידה שלי לתקשר איתם.
בהתחלה ממש חששתי שאני לא אצליח להיתחבר לאף אחד מהישראלים ושלא יהיה לי אומץ לפתח שיחה באנגלית אבל ברגע שפגשתי את הקבוצות ידעתי שטעיתי וישר הצלחתי להיתחבר לישראלים ולצרפתים הקטנים שהיו בני 13 אבל בוגרים מאוד הם לימדו אותנו צרפתית ואנחנו לימדנו אותם עברית כך שבסופו של דבר העברית שלהם הייתה טובה יותר משל רובנו.
בשבוע הראשון הינו עם המון קבוצות ספרדים צרפתים איטלקים רוסים ועוד אך רובם עזבו בשבוע השני דבר שהיה לנו קשה כי ממש התחברנו אליהם ובשבוע השני היינו הישראלים הצרפתים והמון המון סינים היה לנו די קשה להתחבר אליהם בהתחלה אבל בסופו של דבר התחברנו אליהם והם אפילו הביאו לנו מתנות שעזבו, הם היו ממש חמודים.
את רוב הערבים בלינו בפלאט של הבנים, פלאט 24, גם אחרי כיבוי האורות התגנבנו אליהם לפלאט והזמנו פיצות ולפעמים קראנו גם לצרפתים ולרוסים להצטרף לפוקר וליניב ששיחקנו שם.
הפיצה הייתה הפוגה טעימה מהפסטה ברוטב עגבניות שאכלנו כל צהריים וערב בשבועיים האלה.
אז לסיכום אני נהנתי מאוד מהעיר היפה הזאת מהשופינג בה מהטיולים ופשוט מכל דבר קטן היה שם,
ואני הכרתי חברים לחיים מהארץ ומח״ול.
