היי, אני מיקה שפירא ויצאתי השנה לסאמר סקול באיסטבורן.
כרגע אני בשדה התעופה של לונדון, מחכים לטיסה חזרה לארץ אחרי שבועיים מטורפים באיסטבורן.
אני רוצה לספר לכם מה היה לי ביום הראשון לסאמר סקול:
אז ככה, קמתי מוקדם בבוקר ויצאתי עם אמא שלי לשדה תעופה. התרגשתי בטירוף והייתי מלאת חששות, אולי לא אתחבר, אולי לא אהנה וכו.
כשהגענו לשדה התעופה, לאחר שחיפשנו וקצת נאבדנו בשדה, מצאנו את הקבוצה. זה היה מאוד מוזר. כמעט אף אחד לא הכירו אחד את השני, והיה אפשר להרגיש את המתח באוויר. לאחר שנפרדנו מההורים, התחלנו בתהליך הצק אין לטיסה. בתהליך זה התחלתי לנסות להתחבר עם ילדים, וכבר הרגשתי יותר שייכת.
במטוס הייתי אמורה לשבת יחסית מאחורה ולא ליד הקבוצה, מכיוון שנרשמתי ממש מאוחר לסאמר סקול. אבל כמובן ששחר המדריכה התותחית שלי סידרה לי מהר לשבת ליד החברות החדשות שלי. כל הטיסה צחקנו והנהנו, ראינו סרטים ושמענו מוזיקה. כשהגענו לאנגליה פתאום התגלו הבדלי הטמפרטורות. קק הגענו וכבר התחיל לטפטף עלינו גשם. רצנו פנימה למקום סגור והלכנו לאסוף את המזוודות.
אחר כך,
יצאנו החוצה לאוטובוס, ורק אז הבנתי כמה באמת מוזרים הבריטים, הנהג בצד הלא נכון(?). לאחר נסיעה מתישה באוטובוס של 3 שעות הגענו למרכז שלנו, איסטבורן!. ישר קיבלנו מפתחות לחדרים והלכנו לפרוק את המזוודה. לאחר מכן יצאנו החוצה לדשא, ושיחקנו עם חבורת איטלקים חמודים משחקי כדור.
אחרי הארוחת ערב, הלכנו לראות סרט כפעילות ערב. שודדי הקאריבים!. חבל שמרוב שהייתי עייפה לא ממש הסתכלתי על הסרט. ישר כשהסרט נגמר הלכתי לחדר לישון. זה היה רק מהיום הראשון, שהוא יוצא דופן. כל יום שעבר בסאמר סקול היה יותר מדהים מהיום שלפניו.
השבועיים האלו היו כל כל מדהימים, צברתי המון חברים מכל העולם ומהארץ.
צחקתי, בכיתי, נהנתי וכל הזמן היו לי עיסוקים ואף פעם לא משעמם. חשוב לציין שמאוד התלבטתי אם לצאת או לא לסאמר סקול הזה, ואני לא מתחרטת לרגע שיצאתי! חוויה לכל החיים, שווה כל שקל.
אני אף פעם לא אשכח את החוויה הזאת.
אלו היו השבועיים הכי מדהימים שעברו עליי. אני אתגעגע לכל דבר שהיה בסאמר סקול הזה, החל מהאנשים, האווירה,ועד האוכל הסביר מינוס... אז לכל מי שמתלבט אם לצאת לסאמר סקול דרך חברת קמפוס, אני ממליצה בחום... רוצה להודות גם לשחר המדריכה המדהימה שלי, שתמיד עזרה לי ופתרה לי כל בעייה שהייתה.
