מדריכים מעדכנים מהשטח

סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !

עוד 3 ימים! - 07/11/2019

עוד רגע וטסים! ההתרגשות בשיאה!! שלום/Hola לקבוצת ספרד המהממת !   ההתרגשות בשיאה! ממש בקרוב נתחיל יחד ...
קרא עוד
כניסה ליומן מסע

הפרופיל שלי
  • כינוי: דנה
  • מרכז: לונדון Harrow Discovery
  • יצאתי בקיץ: 2017
  • שלח דואר אלקטרוני לחבר
    • השם שלי:
    • המייל שלי:
    • הטלפון שלי:
    • נושא:
    • תוכן ההודעה:
    •      
       
הפרופיל שלי

דנה לסוב 

טוב, אז מאיפה להתחיל???אני ...

גאיה גולדברגר  (גאיה)

היי לכולם,קוראים לי גאיה, ...

אראל אדר 

WHAT'S UP PEOPLE?? כןכן גם ...

נעה שילת בן חמו 

הייי אני נועה בן חמו, ויצאתי ...

סשה ברשאי  (סשה)

אהלן,   קוראים לי סשה ...

שקד אברהם 

ואו מאיפה להתחיל? אז קודם ...
לכל סיפורי המחזור

טוב, אז מאיפה להתחיל???

אני זוכרת טוב מאוד את הערב שביקשתי מההורים שלי לנסוע לסאמר סקול ולא חשבתי שיש סיכוי גדול שהם יסכימו, אבל אמא אמרה שהיא תחפש באינטרנט ותתקשר לסאמר סקול . ואני התחלתי לקרוא סיפורים של ילדים ממחזורים קודמים. 


לא האמנתי שבעוד כמה חודשים אני אעלה סיפור על החויות שלי וילדים אחרים (כמוני) יקראו אותם. Smileys

 

אני לא יודעת מה אמרו לאמא שלי בטלפון אבל היא מאוד התלהבה והסכימה שאני אסע!!! (ואת אמא שלי לא קל לשכנע Smileys ).


שמי דנה לסוב, בת 17 ממודיעין ואני עברתי הרפתקה מיוחדת וחוויה של פעם בחיים. 
למדתי על לונדון בצורה הכי מעניינת שאפשר.
גיליתי שאפשר ללמוד אנגלית בכיף ואפילו להשתפר בה .
והכי חשוב הכרתי אנשים מדהימים, כבר עכשיו אני מתגעגעת עליהם וכולם חסרים לי:( 
מפגש ההיכרותSmileys

ב 25.06 הייתה לנו פגישת היכרות עם המדריכות, ההורים והילדים.

במפגש  קיבלנו תיק גב של הסאמר סקול ומעטפה כחולה (מספר 19) שבתוכה כרטיסי טיסה והנחיות.


כבר אז התחילו הפרפרים בבטן והתחושה של כמעט חרטה, כי לא הכרתי אף אחד.

 

כשהגענו (אני ואמא שלי) היו שם מלא אנשים בערך עוד 8 קבוצות של ילדים שיוצאים לקמפוסים שונים והייתה פגישה כללית של כל ההורים והילדים. רק בסוף נפגשנו לפגישה קצרה עם המדריכות והילדים מהקבוצה שלי.


ואת האמת יצאתי מהפגישה יותר מבולבלת ולחוצה מאשר איך שהגעתי אליה. 
בחלק הזה למדתי משהו חשוב לחיים שהרושם הראשוני שאנשים עושה עלייך הוא שונה לגמרי ממה שהם. כי גם אני הייתי לחוצה וגם הם, אז כולנו התנהגנו שונה ממה שאנחנו.


אחרי שביליתי שבועיים עם הקבוצה הזאת גיליתי שהם אנשים מדהימים מצחיקים, מקשיבים, מקבלים ומגובשים. ובקושי זכרתי איך הם היו בפגישת ההיכרות. Smileys אחרי הפגישה הבנתי שהטיול הזה אמיתי והוא באמת קורה, אבל עדיין זה היה נראה לי רחוק.


 ואז זה הגיע!! ה-16 ליולי Smileys ! 


כולנו נפגשנו בשדה התעופה בשעה 01:00.

נפרדתי מההורים מהר מאוד , התחלנו ללכת לכיוון מסירת המזוודות. עמדנו בתורים ופשוט התחלנו לדבר אחד עם השני (באמת הרגשה מוזרה בטירוף). עברו לי מחשבות שאני רוצה לחזור לחדר שלי ולחברים שלי. אבל בזמן של התור לאט לאט התחברנו. ובדיוטי הכרנו את החברינו ה-26 - בובספוג.
למטוס עלינו אחרונים בזמן שחיכינו התחלנו להכיר את המדריכות שלנו שחף ואביאל.

 

בטיסה נרדמתי כמו הרוב. כשהגענו ללונדון חיכה לנו אוטובוס ועלינו עליו , הופתענו מאוד שהנהג העלה לנו את המזוודות וכל פעם מחדש התבלבלנו עם הכניסה לאוטובוס שהייתה מהצד ההפוך. Smileys

 

הנסיעה לקחה כמעט שעתיים. וכל הדרך מהחלון ראינו רק ירוקעצים צמחים ולא הרבה בניינים וחנויות. ואז הגענו לקמפוס שהוא מקום גדול מאוד ,עם שטחי דשא ענקיים בכל מקום שרק חשבתי כמה פליק פלאקים אני יכולה לעשות עליהם. ומבני מגורים של ארבע קומות או יותר. חיכינו המון זמן עד שקיבלנו את החדרים והבנו שקרה בלתם היינו בטוחים שהמדריכות סידרו ככה שיהיה לנו זמן להתחבר אחד לשני וכשסוף-סוף התקמנו – והייתי עם מאי בחדר, הרגשתי שהסאמר סקול התחיל!.Smileys

 
באמת לא נחנו לרגע..

כבר למחרת בבוקר יצאנו לטיול ראשון בלונדון ב-Buckingham Palace ואחרי זה נכנסנו לחנות ענקית של M&M היא הייתה פשוט כמו גן עדן, כולה צבעונית ברגע שנתנו לנו זמן חופשי פשוט טסנו לתוכה.  
יצאנו עם שקיות גדולות של סוכריות צבעוניות. אפילו עכשיו אני אוכלת אותם ונזכרת.Smileys

 

הימים הראשונים היו קשים עבורי - מקום חדש, אנשים שלא הכרתי לפני. בכלל להיות בחו"ל בלי המשפחה היה לי מוזר. אבל "העומס" של הפעולות השאירו ממש מעט זמן לגעגועים.  Smileys


ביום השני בצהריים עשינו מבחן רמה באנגלית כדי שיחלקו אותנו לקבוצות. המבחן לא היה כזה קשה והמטלות היו נחמדות. למחרת הגענו לשיעור הראשון  בהתרגשות כמובן. קיבלנו את המורה הכי חתיך!! והבנות כל הזמן צעקו לו בעברית "תתחתן איתי"  אבל לצערן הוא לא הבין כלום. בכיתה שלנו היו ילדים ממקסיקו,איטליה, צרפת, גרמניה ויפן .


לא אשכח...Smileys

שכל בוקר התעוררנו יחסית מוקדם (7:00Smileys) עם שירים של שירה ושקד. ב7:55 היינו נפגשים בכניסה לחדר האוכל עם  שחף ואביאל. אחרי הדרכה קצרה על סדר היום היינו נכנסים ברעש לחדר האוכל וככה כולם היו מבינים שהגענו. Smileys

 

בארוחות של הקמפוס ישבנו ביחד כל הקבוצה, תמיד מילאנו שולחן שלם והיו שומעים אותנו טוב. בערבי שישי, בקידוש פלג וגל ניגנו לנו בפסנתר .


כשחזרתי אמא שלי שאלה איזה יום הכי אהבתי ונהנתי? אני התחלתי להתלבט ולהריץ לי את כל מה שעשינו ..  London Eye ,Madame Tussauds ,   הלונה פארק (שהוא פי-10 יותר גדול מלונה פארק בתל אביב) או בכלל ימי הלימודים שלמדנו ועשינו פרוייקיטים עם מונסה החברה המקסיקנית החדשה שלי. המחזמר "MAMMA MIA" שהיה באמת אגדה ונהנתי מכך רגעSmileys הוא היה באנגלית והבנתי את הרוב.  כשהגענו לאולם התיישבנו בשתי שורות וכששרו את השירים פשוט זזנו מצד לצד ושרנו ביחד איתם, היה ממש כיף. שמחתי שאני מכירה את כל השירים. Smileys

ואפילו המוזיאונים היו מעניינים עם הדינוזאורים וההיסטוריה של היבשות .זה לא היה ארוך אז לא הספקנו להשתעמם.


הבטן לא תמיד קירקרה
Smileys אבל היו מקרים..

האוכל בקמפוס היה נחמד, סביר (טוב את האמת כולנו התלוננו Smileys) לטעם הישראלי זה לא היה מתובל מספיק.

 

במשך כל השבועיים נתנו לנו 3 פעמים שאלונים עם שאלות על האוכל, על החדרים, רמת האנגלית, הכיתות, הטיולים ודברים לשיפור.

כיבוי אורות היה 23:00 בחדרים. לא ממש הקשבנו. אבל היה שומר סיני וכולנו פחדנו ממנו אז כשהוא היה מגיע לבדיקה – כולנו היינו בורחים במהירות לחדרים. SmileysSmileys


לטיול יצאנו באוטובוס נסענו
Smileys

כל טיול - אוטובוס אחר, עם נהג אחר וכל פעם הפתעה שהעלייה לאוטובוס בצד ההפוך. מאחורה היינו הספסל הרעשני עם השירים של שירה ושקד, החפירות של יעל והצחוקים של ספיר, אבל תמיד בהמשך הנסיעה המוזיקה השתתקה ספיר נרדמה ואפילו יעל נרגעה.


אביאל:"אקטיביטיSmileys אנחנו:"יאא"Smileys

בערבים או בבקרים אחרי הלימודים היו פעילויות שקראנו להן "אקטיביטי". האקטיביטי הייתה עם ילדים מכל העולם, זה היה ספורט כמו: כדור עף, בייסבול, כדורסל וכמובן כדורגל או יצירה בחימר, צמידים או סתם שיחות באנגלית וכל אחד היה בוחר מה שהוא רוצה .

 

פעם היה חפש את המטמון והיינו קבוצה מעורבת עם מקסיקנים ואיטלקיות. ערב אחר היה קריוקי שבו כל קבוצה עלתה לשיר בשפה שלה וזה היה ממש כמו הארוויזיון  רק שאין מנצחים . אנחנו ייצגנו את ישראל בכבוד עם השיר "טודו בום". Smileys 

 

פעילות אחרת הייתה התרבות הסינית. הסינים הציגו לנו את התרבות שלהם בכל מיני הפעלות נחמדות ולבסוף גם יצאתי משם עם השם שלי כתוב בסינית.

פעילות אחרת הייתה דיסקו שכולנו רקדנו ביחד. התלבשנו כמו לנשף סיום בבית הספר (שמלות ,עקבים) והקפצנו את כולם, בלעדינו אף אחד לא היה רוקד . גם הדלפנו לDJ כמה שירים בעברית.

 

הייתה לנו גם אקטיביטי רק עם הקבוצה שלנו לדוגמה הערב ישראלי שהיה קורע ומאוד מוזיקליSmileys, השיחות שלנו בערבים עם המדריכות על איך עבר לנו היום ומה אנחנו מצפים למחר.
הדרך שבה התחברנו לכולםםSmileys

פעם אחד חיכינו לאקטיביטי בדשא איפה שתמיד, אבל המדריכים לא באו אז החלטנו לשחק הקוואקווא עם היפנים החמודים שהיו שם.  פשוט התיישבנו איתם במעגל ענקי. התחלנו ללמד אותם, הם למדו מאוד מהר. זה היה כזה כיף ומצחיק כולנו שרנו בעברית (גם הם ניסו) והמדריכה שלהם לא הפסיקה לצלם אותנו איתם. ההתרגשות הייתה בשמיים גם שלהם וגם שלנו למרות שלתקשר איתם היה קשה כי האנגלית שלהם לא כל כך טובה. אבל הצלחנו והיה באמת כיף. Smileys


אנו מתכבדים להכריז על...
היום האחרון של הלימודים בקמפוס:( עשינו מבחן כדי לראות עד כמה השתפרנו נפרדנו מהמורים שלנו ובמיוחד ממרטיןSmileys

קיבלנו תעודות של סיום הלימודים ושלושה ילדים קיבלו תעודת הצטיינות (אני אחת מהםSmileys). אחרי זה הצטלמנו עם המורים ביחד ועשינו גם סלפי עם המורה החתיך שלנו.


השבועיים המטורפים האלו שהרגישו כמו כמה חודשים טובים, הספקנו לחגוג לשתי בנות מדהימות יום הולדת. בתחילת הטיול לשירה וביומיים לפני הסוף לגל. הכל כל כך חיבר בנינו שהרגשתי שאני מכירה אותן כבר מלא זמן.


הערב אחרוןהאקטיביטי אחרונה שלנו ביחד Smileys

היה מרגש. בתחילת  הפעילות עוד לא קלטנו שהיא אחרונה, שיחקנו משחקים ששחף ואביאל הכינו לנו. אני מאוד אהבתי את המשחק "הדוור" ואת המצגת שהן הכינו, היא הייתה מרגשת עד דמעות. בסוף התחבקנו כולנוSmileys וכמעט כולן בכו. אני שונאת פרדות. אחרי האקטיביטי נפרדנו מכל החברים החדשים שלנו פדריקה האיטלקיה וכל החברות והחברים שלה כל הקבוצה של המקסיקנים וחברתי הטובה מונסהSmileys

 

לא נשכח איך הם לימדו אותנו להגיד בשפה שלהם כמה מילים כמו לילה טוב, בוקר טוב ובתאבון..Smileys


Smileysבוקר העזיבהSmileys

התעוררנו יחסית מוקדם עם שירים של שירה ושקד. התיקים היו מוכנים כבר.

וכשחיכינו לאוטובוס הפעם לא שיחקנו הקווקווא אלא נפרדנו מהיפנים שהתחברנו אליהם ממש, אפילו שהם היו קטנים מאיתנו בכמה שנים.

 

כשהגענו לשדה תעופה ונעמדנו בתור התחילנו לדבר בעברית ופתאום אנחנו מבינים שמסביבנו עוד ישראלים. חוזרים לישראל, הביתה. הכול פתאום התרחק, לונדון, הקמפוס, הלימודים. אני ביקשתי מכל אחד מחברי לקבוצה שיכתוב לי משהו במחברת שלי, לזיכרון. כתבו כל כך הרבה דברים טובים! תודה לכווולם!

תודה ענקית למדריכות שלנו שחף ואביאל שליוו אותנו כל הדרך והיו לצדינו כל הזמן, סבלו אותנו והיו איתנו בזמנים הקשים ובגעגועים.

הן היו שם תמיד, הקשיבו, תמכו ועזרו בכל מה שהייתי צריכה.

Smileysאוהבת ומתגעגעת לכולם!Smileys



8 דברים  על הקבוצה שלנו שהייתה שונה מקבוצות אחרות ...

  1. ישבנו תמיד ביחד בארוחות של הקמפוס.
  2. היינו מגובשים בטירוף
  3. בלעדינו לא היה כיף
  4. עשינו תמיד שמח!
  5. התפרצנו בשיעורים
  6. צעקנו בשיעורים (עדיSmileys)
  7. עשינו סלפי עם כל מי שאפשר
  8. ופשוט נשארנו ישראלים
    לסיפור המלא    בחזרה לקהילת ילדים

  • שלח קישור לחבר
  • לפורום סאמר סקול וסאמר קאמפ
  • חזרה לקהילת ילדים


  • שלחו מייל לחברים ואתם בהגרלה