הסיפור שלי (ליאור חבה)
קודם כל אני רוצה לומר תודה למי שעשה את הרעיון הזה " סאמר סקול" זה בערך הדבר הכי טוב שאפשר לעשות.
טסתי ללונדון למשך שבועיים עם אנשים זרים לגמרי, לא הכרתי אף אחד משם והיו לי הרבה חששות אבל באמת כשאתה מבין שכולם באותו המצב כמוך זה הופך להיות הדבר הכי קל וכיפי בעולם להכיר חברים חדשים.
אני רוצה לספר מספר חוויות שקרו לי שאני פשוט מרגיש שאם זה לא יהיה רשום איפשהו זה יהיה בזבוז.
אז ככה, ביום הראשון נסענו באוטובוס לאוניברסיה אף אחד לא הכיר את השני ואני ישבנו בכיסאות הכי אחרונים.
לידי ישב בראל (שאחר כך מסתבר שאני והוא שותפים לחדר..) הוא החליט לעשות תספורת למישהו עם מכונת גילוח שהוא הביא.
עוד חוויה הייתה הלונה פארק, אני חושב שזה היה היום הכי כיפי בשבילי הפעם האחרונה שהייתי בלונה פארק הייתה מלפני 4 שנים אז מאוד רציתי לעלות על כל המתקנים. היה לי מאוד מאוד כיף וזאת הייתה חוויה באמת כיפית.
החוויה האחרונה שלי ( למרות שיש לי עוד מלא) הייתה עם מאיה שאני והיא מאוד התחברנו ונהפכנו לחברים טובים מאוד.
מאיה מאוד רצתה לדבר עם כמה "בני נוער" רוסיים כמונו באוניברסיטה, הלכנו לדבר איתם ופה ושם אמרתי ברוסית " אני רוצה תה" הם קמו מהדשא הלכנו איתנו למטבח שלהם והכינו לי ולמאיה תה עם לימון (הם לא הוסיפו סוכר בכלל ככה שזה היה מאוד מגעיל).
היה מאוד כיך לדבר עם אנשים שונים מארץ אחרת ובכללי פשוט איך שהם מתייחסים לאנשים/דברים שונים.
לסיכום, אני מנסה ליצור כמה שיותר זיכרונות בחיים שלי ואני לא יכול לתאר עד כמה החוויה הזאת משפיעה לטובה, אני ממליץ מאוד לכל מי שחושב על לנסות חוויה שכזאת שיעשה אותה!
הכרתי חברים חדשים ואני מרגיש שאם אני הצלחתי להתחבר לכמעט 25 אנשים שונים שאף פעם לא הכרתי מה עוצר בעדי להתחבר למלא אנשים מהתיכון שלי שאף פעם לא דיברתי איתם.
אני רוצה להודות למדריכות שלנו שחף ואביאל, אני יודע שלא בדיוק הייתי ילד למופת אבל אתן מדהימות ואני שמח שאתן הייתן המדריכות שלנו. 
נ.ב- לכל מי שקורא את זה ועומד לטוס לסאמר סקול 250 פאונד לא מספיקים בכלל.
