טוב, ליגינגטון וכל הסאמר סקול הזה היה מדהים!
באמת אחד מהחוויות הנדירות והמצליחות שהיו לי עד עכשיו.
זה התחיל כשהגעתי לשדה תעופה ונפרדתי מההורים שלי, תכלס לא חשבתי שאני כל כך אתגעגע (מה שכן קרה בסוף). בכל אופן אז נפרדתי מההורים ואז התחלנו את המסע הארוך והנוראי בדרך למטוס.
אני הגעתי לבד לסאמר סקול אז החלטתי להכיר כל מני ילדים שאני אתקע איתם שבועיים בתוך לידינגטון...
זה עבר בקלות ואחרי הטיסה נוראית כבר קבעפתח חדר עם כמה חברים שפגשתי שם. (ליהיות איתם בחדר היתה הטעות הראשונה שלי בשבועיים האלו) כמו שעשיתי בשדה תעופה התחלתי להכיר עוד ילדים בקבוצה (הטעות השנייה שלי בשבועיים האלו...)
סתם פגשתי אחלה ילדים שידעתי שאסתדר איתם בקלות!
בימים שאחרי זה התחלתי להתרגל למקום, לאוכל, למדריכים ולאזור, היה מאוד פשוט להתרגל אליו. וחוץ מהאזור עצמו *כמעט* כל הפעילויות היו כיפיות
השיעורים היו מדהימים כי היה לי את המורה הכי טוב בעולם וכל הילדים מחול היו נורא כיפיים!
קיצר אחלה טיול אין לי כוח לחפור עוד אז זה הכל.
