אני עמרי שושן בן שלוש עשרה יצאתי לסאמר סקול באנגליה לידינגטון 2017.
בלילה שלפני לא נרדמתי ספרתי את הימים השעות ובסוף את הדקות.
הגענו לשדה התעופה בן גוריון מוקדם בבוקר שם פגשנו את המדריכות שלנו בפעם השניה את החבר החדש שנקרא לייניארד ואת החברים נפרדנו מההורים ויצאנו לדרך.
בהתחלה היה טיפה מביך אך מיד התחברנו.
סיימנו את הטיסה שגיבשה אותנו עוד יותר ויצאנו באוטובוס לכיוון תחילת הקיץ הטוב ביותר שהיה.
הגענו למרכז וקיבלו אותנו שתי מדריכות מקומיות שנתנו לנו את החדרים, כאשר הגענו לחדרים וסידרנו הכל יצאנו לארוחת ערב שאין מה לעשות צריך להתרגל אליה... לאחר מכן הלכנו למפגש הכירות עם המדריכים ולישון.
ביום השני התחלנו את הבוקר עם פעילות אקסטרים: קירות טיפוס וטיול אופניים אתגרי שהתחילו לגבש אותנו עם ילדים ממדינות אחרות,
ובצהריים מבחן רמה על מנת ללמוד בכיתת לימוד עם רמת אנגלית שמתאימה בדיוק לך. השיעורים היו כיפיים ומעניינים וגם היו פרויקטים שעשינו עם מדינות אחרות שהיו מעניינים ומגוונים.
באנגליה תמיד גשום בערב במיוחד ודווקא כשהייתה פעילות מדורה ירד מבול ובדרך חזרה לחדרים רצנו והחלקתי בטירוף(:
את הפעם הראשונה שלנו מחוץ ללידינגטון בלינו בעיר באת' קיבלנו הסבר קצר על העיר ולאחר מכן זמן חופשי לשופינג.
היו לנו עוד מגוון סיורים:אוקספורד,מוזיאון השעווה,מחזמר,לונדון איי,ולונה פארק.
בשבוע השני כבר היינו מגובשים הרבה יותר גם עצמנו וגם עם ארצות אחרות.
אני אישית עדיין מדבר עם האוקראינים ונשארתי איתם בקשר החלפנו טלפונים ואנחנו חברים טובים,במרכז עצמו הייתי איתם כמעט כמו שהייתי עם הישראלים.
ביום האחרון באנגליה היינו במוזאון המדע וכולם עם רגשות מעורבים,רוצים לחזור הביתה אבל גם לא רוצים שתגמר החוויה המטורפת.
רוצה לחזור שוב וממליץ בחום ללכת
עמרי
