רז

טוב אז קשה לי לתאר את החוייה הזאת במילים השבועיים האלה היו עמוסים בחוויות ורגשות אבל אני אנסה.

אז היום הראשון היה שוק גדול העייפות השפיעה עלינו אבל ברגע שנכנסנו לקמפוס והמדריכים קיבלו אותנו בצורה כל כך חמה התחלנו להרגיש הרבה יותר טוב שלא לדבר בכלל על הרגע ששמענו אותם מדברים בספרדית עוד שניה התנמסנו שם הרגשנו כאילו אנחנו במין טלנבולה.

היום השני היה כבר הרבה יותר כיף התעוררנו עם מלא אנרגיות והיינו מוכנות להתחיל לנצל את השבועיים האלה כמה שרק אפשר, קמנו לעשות את המבדק רמה בספרדית/אנגלית ואז יצאנו לסיור במדריד, שם התחלנו להכיר את המדריכים המקסימים שלנו והתחלנו לתת להם הרגשה של ישראל.

בערב התארגנו למסיבת וולקאם פארטי ששם כבר הקבוצה שלנו התחילה להתגבש ממש ולהכיר אחת את השניה.

בהמשך השבוע יצאנו לעוד סיורים בערים אחרות כמו טולדו וגם שם המשכנו להכיר את המדריכים ואת הילדים מכל העולם מצרפת, טורקיה, ארצות הברית, אירלנד, מונאקו ועוד..

ואז הגיע יום שישי וכיאה למסורת היהודית עשינו קידוש כמה שאפשר עם מיץ ענבים שהלכו וקנו במיוחד בשביל הקבוצה שלנו, הדלקנו נרות (מי שרצתה כמובן) והתחלנו לשיר שירי שבת והמדריכים והילדים מהעולם הוקסמו לגמרי ושאלו אותנו מיד אחרי זה מה זה הטקס הזה שעשינו.

בשבת יצאנו לסיור בסוגוביה המהממת ועשינו קצת קניות שם (כי איך אפשר שלא?) חזרנו לקמפוס והתכנסנו לפעילות ערב צ'יל אאוט שבה שרנו עם גיטרה ודיברנו עם הילדים והמדריכים.

והנה התחיל לו שבוע חדש ואיזה דרך יותר טובה להתחיל שבוע מאשר ללכת ללונה פארק של האחים וורנר?? הלכנו יחד עם המדריך של אחת הקבוצות חואן המקסים והיה נורא נורא מצחיק וכיף ולחלק גם קצת מפחיד (אחמ אחמ לנטע המדריכה שלנו).

בהמשך השבוע הלכנו לבריכה והלכנו גם לפארק מים ענק עם מגלשות מים היסטריות וגם שם לא שחררנו מהמדריכים ועלינו איתם למגלשות המים למרות ששקשקנו מרוב הפחד התגברנו עליו ובסוף עלינו על המגלשות והיה סופר כיף ואיך אפשר לסיים יום כזה כיף מבלי לרקוד ריקודים ספרדיים בסוף??

ואז התחלנו לשים לב שנותרו ימים בודדים לשבועיים המהרסים האלה (כמו שנטע המדריכה שלנו אומרת) אבל זה לא עצר מאיתנו להמשיך ללמד את אדריאן, חיימה, דייגו והחואנים עברית ואת השירים טודו בום ותל אביב יחביבי תל אביב שדרך אגב הם כבר יודעים לדקלם אותם בע ל  פ ה!!

ואז יום שישי הגיע ושוב פעם עשינו קידוש והדלקנו נרות וכן גם הפעם שרנו שירי שבת מסביב לשולחן רק שהפעם כמה מדריכים הצטרפו אלינו .

לקראת 9 וחצי כבר כמו בכל יום התארגנו לפעילות הלילית שלנו והפעם זאת הייתה מסיבת הפרידה שרנו ורקדנו אבל אז נחשו איזה שירים שמו??
טודו בום ותל אביב וזה היה מרצונם החופשי 

וכמובן שהם רקדו איתנו והם שמו את השירים שלהם ואנחנו רקדנו את הריקודים שלהם שאין מצב בחיים שנשכח אותם. הסתיימה לה המסיבה והתחילו הפרידות מהילדים בעולם וגם זלגו לנו דמעה אחת או שתיים.

קמנו לבוקר חדש ולסופ"ש חדש והתארגנו לארוחת בוקר וסיור שלנו באצטדיון ברנבאו הענק!!! של קבוצת הכדורגל ריאל מדריד ובאו איתנו כמובן המדריכים המקסימים שלנו אדריאן וחיימה ולא הפסקנו להתפעל ממספר הגביעים שהיו שם בהמשך הלכנו לקניון וקנינו מתנות למדריכים שלנו שלא הפסיקו לדאוג לנו ושעשו הכל כדי שיהיה לנו הכי כיף בעולם וגם לנטוש המדריכה שלנו שאין דברים כמוההה!!!

חזרנו לקמפוס בסביבות השעה 10 בלילה והתחלנו להיפרד מהמדריכים ולהביא להם את המתנות שקנינו להם ולא נשארה שם אף עין יבשה, המדריכים לא הפסיקו להחמיא לנו להגיד לנו כמה הם אוהבים אותנו וכמה הם הולכים להתגעגע אלינו, הם אמרו לנו שאנחנו הקבוצה הכי טובה שהייתה להם ושספרד תמיד תהיה הבית ה2 שלנו ושאם נצטרך משהו שלא נהסס לבקש הם גם אמרו שהם כבר מתים לבוא לארץ (ברור שהם מתים עם כל החפירות שעשינו להם על הארץ ) אנחנו הבנות אפילו התנדבנו להיות המדריכות שלהם ולעשות להם סיור בישראל. 

המדריכים הלכו לארוחת ערב פרטית שלהם ואנחנו המשכנו בפעילות הפרידה שלנו כל אחת סיפרה מה החוויה הכי טובה שהייתה לה מה היא הכי זוכרת מה החוויה הפחות טובה שהיתה לה (רובנו ענינו שלא הייתה כזו כי הכל היה כל כך מושלם) רשמנו לכל אחת במחברת שלה כמה מילות פרידה והלכנו לישון. קמנו ליום האחרון שלנו בשבועים האלה ארוזות ומוכנות לצאת לשדה התעופה ולהפתענו הרבה (תאמת שלא כל כך הפתעה) חיכו לנו המדריכים המקסימים שלנו בבוקר ב7 וחצי בחוץ לחדרים להגיד לנו שלום אחד יפה ואחרון ושוב פעם בכינו חיבקנו אותם חזק חזק ואמרנו להם שבחיים לא נשכח אותם וגן הם אמרו לנו את זה בחזרה.

יצאנו לכיוון שדה התעופה היינו קצת בדיוטי פרי ועלינו לטיסה.

ברוך ה' נחתנו בשלום ועכשיו הגיע הזמן להגיד תודה לצוות קמפוס היקרים שעשו הכל כדי שהטיול הזה יהיה הכי טוב ומהנה שאפשר.

ותודה לנטע המדריכה המדהימה שלנו שלא נחה עד שהכל יהיה לשביעות רצוננו את באמת ההוכחה לכך שמדריכה לא צריכה להיות רק מדריכה אלא גם חברה ותודה גם לבנות המקסימות של הקבוצה שלנו שבלעדיכן הטיול הזה לא היה כמו שהוא כל אחת מכן הוסיפה לטיול הזה בדיוק מה שהוא היה צריך.