היי
קוראים לי שחר, אני בת 15 וחצי ואני ממודיעין.
נרשמתי לסאמר סקול בלונדון, עם בת דודתי רומי, שחלמנו ותכננו לנסוע לסאמר סקול בלונדון ביחד בפעם הראשונה של שתינו ספרנו את הימים,
עשינו הכנות רבות לקראת היום של הטיסה, אבל שום דבר לא הכין אותנו באמת למה שהיה שם.
הגענו לשדה עם המון חששות ופחדים, איך תעבור הטיסה, איך תהיה הקבוצה והאם נצליח להתחבר למדריכה ולילדים בקבוצה, איזה אוכל נאכל, איך יהיו שיעורי האנגלית והמורים, אילו פעילויות נעשה..
עיקר החששות שלי היו שאני אהיה מהגדולים בקבוצה ולא אצליח להתחבר לילדים מהקבוצה שקטנים ממני, אבל בשניה שהגעתי לשדה הבנתי שגיל לא מסמל שום דבר, ועל הדקות הראשונות שלנו ביחד כקבוצה, אחרי שכבר נפרדנו מההורים והתחלנו להתרגש ממש, כבר התחלתי להתחבר לילדים בקבוצה ומצאתי לי כמה ילדים שיש לנו נושאי שיחה משותפים, ולאט לאט במהלך השהות שלנו ביחד רק התחברתי יותר עם הבנים ובמיוחד עם הבנות בקבוצה עד למצב שאנחנו מספרות אחת לשניה הכל, מסתובבות כל הזמן ביחד, ממש כמו משפחה.
אני מפחדת מטיסות בדרך כלל אבל הטיסה הלוך הייתה טובה מאוד ולמרות שקצת נלחצתי בהתחלה, אלינור המדריכה המדהימה שלנו עזרה לי להתגבר על הפחד ולהפיג את הלחץ.
הגענו לנמל התעופה לוטון ומשם נסענו אל אוניברסיטת ברונל, ששם ישנו במשך השבועיים. ביום השני עשינו מבחן רמה לקראת החלוקה לכיתות הלימוד באנגלית, שבהן למדנו אנגלית כמעט כל יום במשך שלוש שעות, למעט ימי טיול שלמים שבהם לא למדנו. השיעורים היו כיפיים וחוויתיים לרוב, שיחקנו משחקים, צפינו בסרטונים, עשינו דיונים ועוד..
לאחר שעות הלימודים היינו הולכים לארוחת צהריים ואז לפעילות או טיול. הפעילויות בקמפוס היו מאוד כיפיות והועברו על ידי מדריכים בריטיים מקומיים שהיו מאוד נחמדים והיה כיף להעביר איתם את הזמן שלנו.
מעבר לשעות הלימודים, הפעילויות האלו נתנו לנו את ההזדמנות האמיתית להכיר ילדים מחוץ לארץ וכך באמת היה. הכרתי המון המון ילדים מרחבי העולם ונהניתי לשמוע על תרבויות מקומיות של כל ארץ, שפה, מנהגים ומאכלים מיוחדים.
היה מאוד כיף לגלות שגם ילדים שלא גרים בישראל מכירים את התרבות הישראלית ואת טודו בום, וכמובן שהזמנו את כולם לבוא לבקר בישראל ולאכול מנה טובה של שווארמה אחרי הטיולים או פעילות הצהריים היינו חוזרים למגורים, נחים קצת, ואז באים לאכול ארוחת ערב ומשם לפעילות הערב, שבימי שבת הייתה מסיבה בחדר קטן ליד חדר האוכל ששם רקדנו למוזיקה שהייתה מורכבת משירים בכל מיני שפות ובעיקר אנגלית, עברית, איטלקית ופורטוגזית. גם במסיבות יצא לי להכיר ילדים לא מהארץ והיה מאוד כיף לרקוד ולהנות שם.
החלק האהוב עליי בטיול היה כמובן הטיולים באנגליה, שכללו סיורים במקומות מאוד נחשבים ומוכרים בלונדון כמו הביג בן, שיט בנהר התמזה, לונדון איי, מאדאם טוסו, מחזמר ״מאמא מיה״, מוזיאון ההסטוריה ומרכזי שופינג גדולים ומפוארים.
ראיתי נופים מרהיבים ונהניתי מאוד לטייל שם.
אהבתי מאוד גם את הפעילויות בקמפוס, שהיו מאוד מהנות ושם בעיקר פגשתי המון ילדים מחוץ לארץ ושיחקנו יחד במירוץ סירות, כדורעף, כדורגל, טניס, משחקי לוח, הדוב הגדול ועוד המון משחקים ביום האחרון למסע הזה, היה לי מאוד עצוב לעזוב, מאוד רציתי להשאר ולא לעזוב, הרגשתי שהסביבה הזאת כבר מרגישה לי כמו בית, אהבתי להסתובב באוניברסיטה, להכיר חברים חדשים ולשחק משחקים, ולמרות שהתגעגעתי מאוד הביתה לכל המשפחה, החברים והחברות מאוד לא רציתי לעזוב.
זו הייתה חוויה אדירה בשבילי, שבועיים שלעולם לא אשכח, אני עדיין שומרת על קשר עם חברים מהקבוצה ומחוץ לארץ וזה ממש כיף, האנגלית שלי מאוד השתפרה, והכיף שהיה לי עלה על כל דמיון לא ציפיתי שיהיה לי עד כדי כך כיף ושלא ארצה לחזור הביתה.
אני לא אשכח שום צחוק, סיפור וחוויה אפילו הכי קטנה שהייתה שם, אני ממליצה לכל ילד לעשות את זה כי זה משהו שנשאר איתך לעד, זאת חוויה מטורפת ומדהימה וכבר מצפה בקוצר רוח לשנה הבאה לפעם נוספת !!
