נטי

היי!

קוראים לי נטע-לי ואני בת 15 (עוד מעט!!)
חזרתי בדיוק מלפני שבוע מסאמר סקול בברייטון עם החברה הכי טובה שלי, רונה

אני לא יודעת אפילו איך להתחיל לסכם את כל החוויה המטורפת הזאת שעברתי בשבועיים האחרונים אבל אנסה..

אוקי, בהתחלה ההתלבטות הייתה קשה בין המרכזים ולא ידענו במה לבחור..
קיבלנו המלצות חמות על ברייטון, כל מילה שאמרו לנו הייתה נכונה, האנשים, הגודל של המרכז, היופי.. כל מילה בסלע

הגיע היום של המפגש קבוצה, התרגשתי ממש
במפגש קיבלנו תיקייה כחולה (מס 17 ) עם הטפסים והכרטיס טיסה

פגשנו את הקבוצה, והכרנו אחד את השני ולאט לאט הבנתי, שאוטאוטו זה קורה אני בדרך לסאמר סקול באנגליה!!

ביום הטיסה התרגשתי בטירוף, פגשנו את כולם, את המשפחה שלנו בשבועיים הקרובים

כשנחנתנו עלינו לאוטובוס שנוסע לברייטון קולג!
כשהגענו לקולג,חיכתה לנו קבלת פנים מהממת מהישראלים שהיו שם שבוע לפנינו ומהברזילאים שהיו שם , ישר התחברנו אליהם ואפילו לימדנו אותם את המילים של טודו בום

אחרי שהתחלקנו לחדרים וקיבלנו את ארוחת הצהריים, שאני קצת מתגעגעת אלייה (כריך עם גבינה ורוטב, מים, תפוח, ציפס עם ויניגרט ומלח שאני קצת מתגעגעת אליו למרות שהוא נוראי ופינגוין החטיף שלא היינו מפסיקים לאכול בקולג!)

אחרי שכולנו היינו מאורגנים יצאנו לsea life center, שזה עולם הים עם חיות מדהימות ואקווריומים ענקיים!

ואחרכ היה לנו זמן חופשי בברייטון, נתנו לנו זמן להסתובב ולהכיר קצת את העיר וכמובן לשתות סטארבקס

חזרנו למרכז, לארוחת ערב ואקטיביטיז – פעילויות עם ילדים מכל העולם שבהן ניתן יותר להכיר את הילדים ולהתחבר אליהם

קמנו ליום השני, ארוחת בוקר בריטית - מיץ תפוזים טרי, האש בראוניס לביבה בריטית ממש טעימה, אולי הדבר הכי טעים שאכלתי בחיים ואני לא מגזימה, כל פעם שהיה את זה הייתי לוקחת 2, טוסט, ריבה, חמאה וקורנפלקס. (אני ממש מתגעגעת לאוכל הזה משום מה)

אחרי ארוחת הבוקר היה לנו מבחן רמה, המבחן לא היה קל, אבל גם לא היה קשה.

המבחן כלל דיבור, אוצר מילים, הבנת הנקרא וכתיבה.
בהתחלה, שובצתי לרמה b1 שזה בינוני, לא טוב אבל גם לא רע...
לאחר כמה ימים בכיתה הרגשתי שהרמה קלה לי מידי, ואני באמת רוצה ללמוד..
פניתי למדריכות שלנו, יובל ועינב שעזרו לי לעלות לרמה הכי גבוהה c1 שמתאימה לי

מאד נהנתי בכיתה הזאת, למורה שלנו קראו דימיטריס, למדו איתי שתי ישראליות בכיתה (אביב ואחינועם) ואיטלקים, ספרדים, צרפתים וטורקים.

היה לנו שעה וחצי לימודים ואז הפסקה, שתמיד היינו קונים בקפיטריה מלא שטויות ועוגיות שוקולד ציפס שהייתי גונבת לעמר ועוד שעה וחצי של פרויקט.

בפרויקט, נהנתי ממש, המצאנו סוג חדש של ספורט, המצאנו את

ה- aquefurce 1 שזה גלשן שאתה יכול לעשות איתו תרגילים בבריכה, להתאמן על גלישה, איזון ושיווי משקל. על הפרויקט עבדתי עם 2 איטלקים מקסימים!1, פאולו ושרה, ועוד צרפתייה.
אגב, עם שרה אני עדיין בקשר יום - יומי ואנחנו חולמות על היום שבו ניפגש שוב! 

בזמן עבודת הפרויקט נהנו ממש, התחברנו ויצא לנו להכיר אחד את השני טוב יותר

המורה שלנו, דימטריס ידע לדבר קצת בעברית בגלל שהוא מאי די תיורותי ביוון שאיך לא, המון ישראלים מבקרים שם!
 ולימדנו אותו וגם את הספרדים החמודים שהיו איתנו בכיתה והם קצת לימדו אותנו

דמיטריס תמיד עזר לנו, ונתן לנו עניין בלמידה בזכות הקהות, שניצחתי בה עם רפאלו הספרדי וקיבלנו ממנו מארס, וזה שהוא היה בודק אותנו ומתקן, ומתעניין ושואל שאלות על המדינות שלנו..

ביקרנו בטירת ארנדל ,מאדאם טוסו,קנטברי, איסטבורן, המחזמר המדהים של אלאדין! שנהנו ממנו מכל רגע ולא הפסקנו לצחוק לפחות אני נעה ועמר, טורפ פארק והיינו בסופש בלונדון בשייט בנהר, לונדון איי ובאקינגהם פאלאס ואפילו הצקנו לשוטר בריטי והוא צעק עלינו

וכמובן שטיילנו בברייטון ובפיר, ועשינו חלק מהמתקנים שהיו שם..
אני הכי נהנתי לטייל בבריטון כי מידי פעם היינו פוגשיםעוד קבוצות מהקולג 
תמיד הייתי גוררת את עמר איתי לשופינג ותמיד היינו מאחרים לmeeting
ponit 

 היינו פושטים על פריימק  , ואני על ויקטוריה סיקרט           ובערב, היו מסיבות, ערבי סרט, הרקדות, ועוד מלא פעיליות כיפיות שבהם יצא לנו להכיר ולהתחבר למלא אנשים בחול..

תפריט  מנות שף של נטע-לי ושל עמר-
למנה ראשונה : סלט חסה, מלפפונים וקרפ עם שוקולד
מנה שנייה : קיש צמחוני בלי טעם
מנה אחרונה : גלי עם אורז
ואיך אפשר בלי מיץ תפוזים מלאכותי עם המון מלח ופלפל
להלן רשימת השירים של אריאל ורונה -
1. חורשת האקליפטוס
2. coconut song 
3. ציקן סונג
4. so good to be bad הריקוד של קייטנת ברייטון
5. טודו בום השיר שהפך להיות חלק מאיתנו ומהברזילאים
6. ואיך אפשר בלי עינב של גיין בורדו שבכל רגע נתון היינו שרים למדריכה המקסימה שלנו
7. o grave beatr - השיר של הברזילאים שלא הפסקנו לשיר!
8. cooholate - השיר האיטלקי שהדביק את כולנו
9. despasito בלופים בגלל מחמוד
בסוף השבוע, היה לנו מסיבה שבה נפרדנו מאנשים שעזבו אבל גם חגגנו את השבוע הראשון פה ועשינו שמח כמו שרק ישראלים יודעים לעשות..

בתחילת השבוע הגיעו אנשים חדשים, מסין, בלגיה  ועוד קבוצה מאיטליה..
בערב בחדרים, אני ורונה היינו אוהבות ללכת של נועה, תמי ושי עם כל הבנות של הקומה, היינו מספרות סיפורים, מרכלות על המדריכים הבריטים ואוכלות

ביום שישי במסיבה האחרונה, כולם נפרדו מכולם, כי היו קבוצות שעזבו ביום למחרת...
שמו לנו טודו בום ורקדנו עם כולם אבל היה קשה כי כולם ידעו שהם עוזבים,

אחרי המסיבה אף עין לא נשארה יבשה, כולנו בכינו ועשינו תמונות למזכרת
ביום האחרון שלנו בברייטון היה לי הכי קשה, הבנתי שזהו זה נגמר, שזה כבר לא הבית שלי לשבועיים יותר, וכשאני אומרת שאני רוצה הביתה או שאני הולכת הביתה אני לא מתכוונת לחדר שלי ושל רונה יותר, אני מתכוונת לבית שלי.

הבנתי שאני לא הולכת לאכול את האוכל הבריטי יותר, את התה התפל הזה שכמה סוכר ששמים לא עוזר, שאין יותר התנחלויות אצלי ואצל רונה בחדר, אצל אצל נעה תמי ויש, שלא נדפוק יותר לאנשים ונצעק room chaking ונברח  שאני לאשמע יותר את המבטא הבריטי שלא  משנה מה אף פעם לא אבין אותו 
אני לא הולכת לראות את המדריכים והמורים יותר,שאני לא אראה יותר את החברים שלי מברזיל, ספרד, איטליה, טורקיה, צרפת, סין ובלגיה ולא להיות בברייטון יותר, שהפך לבית של כולנו בשבועיים האחרונים..

הכרתי והתחברתי לאנשים מכל העולם, שהם תמיד יהיו בלב שלי ותמיד אזכור אותם

אני רוצה להגיד תודה למדריכות שלנו, יובל ועינב שעזרו ונתנו מענה לכל שאלה או בקשה. תודה ענקית לקמפוס, שנותנים לדבר הזה, שנקרא סאמר סקול לקרות כל שנה ושנה מחדש, ונותנים אפשרות להכיר ילדים מכל העולם.

תודה ענקית להורים המדהימים שלי, שנתנו לי אפשרות לצאת לחוויה המטורפת הזאת

ותודה לכל הקבוצה על שבועיים מדהימים!!

אוהבת ומתגעגעת,

שמרו על קשר