היי,
קוראים לי מאיה מוסקוביץ, אני גרה באבן יהודה, ואני עכשיו נמצאת בארץ לאחר טיול עם קבוצה ישראלית מהקאמפוס לאוניברסיטה בHarrow,London. לטיול יצאתי עם חברתי הטובה גלי ובת דודתה טליה.
רציתי לכתוב סיפור קצר כנהוג , כאן התחילה הבעיה. לא ברור לי איך אפשר לסכם טיול כזה מדהים ומשמעותי ב100 מילים.
אוקיי. אז את הטיול פתחנו בנקודת הפרידה מההורים בה התאספנו כולם, לקחנו את הסרט האדום איתו התבקשנו להסתובב כל הטיול וסרט למזוודה. המדריכות שיחררו את ההורים ומשם יצאנו לדרך. מבחינתי, שם התחיל הטיול.
בתורים הארוכים בדרכנו למסירת המזוודות, אני גלי וטליה, התחלנו להתחבר עם כמה בנות חמודות שעמדו מאחורינו. בזמן שהלכנו לדיוטי פרי התחברנו עוד יותר והרגיש כאילו הן באו איתנו מהבית. לפני הדיוטי פרי קיבלנו תדריך קצר מהמדריכות הכולל איפה ליהיות בעוד כמה זמן ושוחררנו. לאחר קצת קניות בדיוטי, עלינו למטוס.
ישבתי ליד גלי במשך כל הטיסה ומהצד השני שלי ישבה אישה מבוגרת ממש חמודה. דברנו כל הטיסה צחקנו ונהננו. קבעתי עם חברה שהכרתי שם (נועה גולדנר), שתהיה השותפה שלי לחדר.
לאחר הנחיתה היו תורים ממש ארוכים בהם התחברנו יותר ויותר כקבוצה. מהשדה אסף אותנו אוטובוס בו היו מצד אחד שני מושבים ומהצד השני שלושה (זה היה מפתיע). כשהגענו לאוניברסיטה דיי עייפים חיכתה לנו קבלת פנים נחמדה מהמנהל- הוא הסביר לנו על המקום ועשה לנו סיור קליל בכיתות וכאלו. יום לאחר מכן חולקנו לרמות ועשינו טיול קצר ללונדון-במוזיאון הבריטי.
ביום שאחרי החלנו ללמוד. הלימודים בכללי, בכל השבועיים, היו קלילים ומהנים. טיילנו גם לטירה יפה, ארמון המלכה, Oxford street,university of oxford, Big Ben, לונא פארק, London eye, covent garden, ועוד.
בשני הימי רביעי בהם היינו באוניברסיטה, למדנו שעות לימודים ארוכות- 9:00-17:00. כל ערב, התייתה פעילות משותפת לכל הקבוצות ששכנו באוניברסיטה שנמשכה בין 20:00-22:00. הפעילויות היו משחקים, קריוקי, עיצוב אופנה, דיסקו, סרט ועוד. כמעט בכל ערב לאחר הפעילות אני וחברתי דיאנה שהכרתי שם היינו עושות כושר יחד.לאחר הכושר, הייתי באה לחדרים של כל הבנות והן לשלי והיינו עושות צחוקים מטורפים שאין כאלה בעולם.נהנתי מכל דקה עם כל הבנות שהכרתי ואני אוהבת כל אחת ואחת מהן כאילו אני מכירה אותן כבר שניםםם!!!
בכל הנסיעות באוטובוסים לראות את הנוף המשגע, יופייה של לונדון... אין חוויות כאלה!!! כל כך מרגש לראות את כל המקומות המפורסמים והמדהימים ובאמת לדרוך בהם! זה מדהים. אם אתם שואלים את עצמכם מה היה הרגע הכי מרגש? במילה אחת- הפרידה. כל כך קשה להפרד מהחברים החדשים שלא הייתי פוגשת כאלו אנשים טובים באף מקום אחר. רגע של המון בכי של חיבוקים, רגע שהכל בו יוצא. כל המחשבות קופצות לי לראש עד היום, עברו כבר שלושה ימים וכל דקה אני חושבת על כמה ברת מזל אני שיצא לי להיות במשלחת הזאת. אין דברים טובים מזה.
מרוב הגעגוע אנחנו מדברים כל הזמן בoovoo שזאת אפילקציה בה אפשר לעשות פייסטיים כ4 אנשים, ואנחנו כל כך מחכים להפגש ביחד.אני מנסה לסכם אחרת הסיפור יצא 10,000 מילים כי יש לי עוד המון מה להגיד... אני חושבת שהסאמר סקול יתפוס חלק מאוד מאוד מאוד גדול בארגז החוויות שלי בחיים.
אני רוצה להודות למדריכות הכי טובות שיש דביר וענת ולקבוצה הכי טובה שיששש!!! ולקאמפוס על העונג שהיה לי להשתתף בחוויה המטורפת שלהם!!!
אני ממליצה לכם, אלו שקוראים, לא לחשוש, לא לחשוב פעמיים, כי זה הדבר הכי טוב שיהיה לכם בחיים.
אני חושבת שבסרטון המצורף אפשר לראות את הכיך מתחילתו ועד סופו. צפייה מהנה!!!
