שלום
אני מאיה בן שבת, בת 15 וטסתי לניו יורק ובוסטון. במפגש, ראיתי עוד 22 אנשים זרים לגמרי וחשבתי לעצמי ״מה אני עושה עכשיו?״ ״איך אני אתחבר אליהם?״ ובשדה תעופה- ״מה שכחתי?!״ ״ואם אני אתגעגע?״
עכשיו, אחרי שלושה שבועות מדהימים שנדמה כאילו עברו בשניה אני יושבת לידם וחושבת איך לעזעזל אני אקום בבוקר ולא אראה אותם?! התרגלתי לכל אחד- לשריטות, לטמטום - להכלללללל!
השלושה שבועות האלה היו יותר מללמוד אנגלית טיילנו בניו יורק ובוסטון עם מדריכה מדהימה שנתנה לנו ללכת, לחקור, לעשות מלא שופינג ולטייל. בנסיעות, בחנויות ובזמן הפנוי יצא לי להכיר את כל ה22 הילדים המדהימים האלה שהגיעו.
נהנתי מכל רגע, מהשייט לוויתנים, הביקור באמפייר סטייט, המופע בברודווי ועד השיחות נפש העמוקות וההזמנות פיצה בערב
ועכשיו אני נמצאת יום לפני שחוזרים מסביב לכולם ומתחילה להתגעגע למרות שיש לנו עוד טיסה של 12 שעות ביחד.
היה מדהים וזאת חוויה שאני לעולם לא אשכח
