אז הכול התחיל כשאמרנו בואו ניסע לסאמר סקול שלושה חברים ביררנו הכול והחלטנו שנוסעים לניו יורק ובוסטון היינו קצת סקפטיים אבל בסוף החלטנו שהולכים על זה.
חיכינו לסאמר סקול כמעט חצי שנה וההמתנה הייתה נוראית אבל בסוף זה הגיע היה את המפגש והמפגש היה עדיין טיפה מביך ולא כולם דיברו עם כולם אבל יצאנו בתחושה מעודדת.
וכשהגענו לטיסה הבנו שזה הגיע כבר בשדה הכרנו חלק מהילדים הכרות ראשונית הטיסה הייתה ארוכה ומייגעת אבל בסוף הגענו המרכז בבוסטון היה ממש יפה וכל האנשים היו סופר נחמדים האוכל היה ממש טוב וחוץ מזה שאין מזגן בחדרים הכול היה מדהים.
ואז החוויה עצמה התחילה ותוך כדי התחלנו להכיר אנשים וכל הקבוצה הישראלית למרות שהייתה מורכבת מיחידים הרגישה כמו קבוצה מאוחדת.
השיעורים היו כיפים לא כמו השיעורים בבצפר הפעילויות היו ממש כיפיות והתאימו לכולם והטיולים גם היו ממש כיפים וכללו שופינג הרבה שופינג ...
הדבר הכי טוב שקורה סאמר סקול לפי דעתי זה להכיר אנשים חדשים ואנחנו זכינו להכיר קבוצה של יחדים מכל מיני מדינות ובעיקר מגרמניה שממש התחברנו אליהם ולקחנו את כל החשבונות אינסטגרם וסנאפצאט שלהם.
ואז נסענו לניו יורק וכמובן שעצרנו לשופינג בדרך המרכז בניו יורק גם היה ממש יפה ויש בריכה מגרש כדורסל טניס ומזגן בחדרים הדבר, היחיד שפחות טוב שם זה האוכל אבל זה דבר שולי בהחלט.
גם שם המורות והפעילויות היו מדהימות גם שניו יורק הכרנו חברה מדהימים מצרפת וכמובן שטיילנו מלא בעיר הכי מדהימה בעולם, מנהטן.
היה שם ממש כיף וראינו את כל המקומות שראינו בתמונות ותנחשו מה עשינו שופינג.
ולבסוף אחרי שובעיים של טיולים קניות פעילויות ושיעורים הגענו לרגע העזיבה היתה תחושה שמחה ועצובה יחד מצד אחד כבר בא לחזור הביתה ולפגוש את המשפחה והחברים ומצד שני לא בא לך לחזור לשיגרה ולהיפרד מהחברים החדשים
בקיצור זאת החוויה הכי מדהימה שיש ואני מאחל אותה לכולם
