רונה

קוראים לי רונה.

אני בת 14, עוד מעט 15.

לפני יותר מחודש טסתי לבדי (פעם ראשונה בלי ההורים!) לחוויה שאני בטוחה שתהיה אחת מהחוויות שאותן אני תמיד הכי אזכור, במיוחד בגלל היותי רק נערה מתבגרת.

החוויה הזאת הייתה הסאמר סקול שלי לאנגליה, סאמר סקול שבו פגשתי אנשים מעניינים וביקרתי במקומות מדהימים ולמדתי המון דברים חדשים, בין אם זה על אנגליה ועל השפה האנגלית (הבריטית כמובן), ובין אם זה גם על תרבויות אחרות ועל שפות אחרות, כמו סינית, יפנית ואפילו ספרדית.

דבר אחד שאני יכולה להגיד עכשיו, שלפני הטיול הזה לא יכולתי, זה שיש לי כיום חברות מהונג קונג, סין, יפן ועוד אחת מספרד, שאני עדיין איתן בקשר יום יום.

זאת באמת הייתה חוויה בגלל העובדה שהסאמר סקול מאחד בין עמים שונים ואנשים שונים. בין אם אתה טס לסאמר סקול באנגליה, ארה"ב או אפילו ספרד, יהיו עוד ילדים בטווח גילך מעוד מלא מדינות אחרות, שזה משהו שהוא באמת מעניין, כי לא כל יום מוצאים חברה חדשה ממדינה אחרת, נכון?

מה שכן, אם אתם שוקלים ללכת לאיזשהו סאמר סקול, ולא יודעים איזה לבחור, הייתי מציעה לאנגליה הקסומה, לשילוב של שתי האוניברסיטאות המפורסמות, אוקספורד וקיימברידג' (אוקסברידג'), אותו האחד שאני לקחתי.

קודם כל, בניגוד לשאר הסאמר סקולים, באוקסברידג' מבקרים וגרים בשני אוניברסיטאות, שבוע בקיימברידג', שבוע באוקספורד. הגיוון הזה באוניברסיטאות הוא מדהים בהתחשב לכך שאני והקבוצה שלי ביקרנו וטיילנו ביותר מקומות והכרנו הרבה יותר אנשים מעניינים, כמו המדריכים והמורים מטעם ארדמור, הארגון הבריטי שקישר בין הקמפוס למרכזי הלימוד, לימד אותנו על הביטויים הבריטיים ונתן לנו את הסיורים המעניינים שכללו גם זמנים חופשיים בהם יכולנו לטייל עוד קצת ואפילו לעשות קצת שופינג. או הרבה שופינג.

ברצינות, יש לי מלתחה חדשה עכשיו.

בכל מקרה האוניברסיטאות והמדריכים וגם המורים מארדמור היו מדהימים, אבל לא היינו יכולים לשרוד שם בלי המדריכה הישראלית שלנו, הגרופ לידר, שחר.

היא בהחלט גיבשה את הקבוצה שלנו ותמיד הייתה תומכת ואוזן קשבת, במיוחד בשלושה ימים הראשונים, שהיו הכי קשים להסתגלות בסביבה לא מוכרת, בלי ההורים האוהבים, ואני בטוחה שחבריי לקבוצה יסכימו איתי על כך.

אפרופו חבריי לקבוצה, גם הם היו מדהימים. אנחנו עדיין נפגשים ומדברים אחד עם השני כיום, והתחברתי עם כל אחד ואחד מהם מאוד מאוד.

אני עכשיו נמצאת במחשב שלי בחדר, וזה כבר כמעט שתיים לפנות בוקר, אבל אני הייתי חייבת לכתוב לאלה כאן בישראל המתלבטים אם לבוא לסאמר סקול או לא…

אתם חייבים לבוא. אל תוותרו על זה.