אז עבר שבוע מאז שחזרנו לארץ, ואני עדיין לא מעכלת שהייתי בסאמר סקול, ועוד בארצות הברית?! זו החוויה הכי מדהימה שהייתה לי בחייםםם.
הכל התחיל מזה שראיתי פרסום של קמפוס בפייסבוק, זה היה בסוף חודש פברואר. דיברתי עם ההורים שלי ולאחר מסע שכנועים הם בסוף הסכימו, ומשם התחיל כל התהליך.
ה17 ביולי, חיכתי לתאריך הזה חודשים, ועם כל יום שעבר ההתרגשות התגברה. 4 חודשים עברו באטיות, והנה הגיע ה16 ביולי, יום שבת, הכנות אחרונות, לחץ, התרגשות, וכאב בטן מטורף. הגעתי לשדה באיחור, כשכולם כבר בדיוטי פרי, נפרדתי מהמשפחה שלי ועברתי את הבידוק הבטחוני, עד שהגעתי לדיוטי. בהתחלה הייתה בעיה כלשהי עם המושב שלי במטוס, אבל אחר כך קיבלתי מושב ליד חלון! לגמרי היה שווה את זה.
טיסה ארוכה ומייגעת של 12 שעות הגיעה לסיומה, והנה הגענו לבוסטון!! בוסטון פשוט מהממת! כלכך נקייה וירוקה! רק מהחלון של האוטובוס בדרך לקול'ג התפעלנו מהיופי של העיר. הגענו לקול'ג, ובמילה אחת? וואו. פשוט וואו
. מקום ענק, עם מבנים מודרניים, עתיקים ומדשאות ענקיות, החדרים היו מעולים, חוץ מזה שלא היה מזגן, אבל הסתדרנו. והאוכללל, כל כך טעים, ומשמין. בבוסטון היינו בעיקר במרכזי קניות כמו קווינסי מרקט, ניוברי סטריט ובאק ביי, אבל טיילנו גם באצטדיון הרד סוקס, הארוורד ואפילו עשינו שייט וצפייה בלוויתנים! זה היה כלכך מגניבב. השיעורים היו כיפים והמורים ממש נחמדים, הכרתי אנשים ממדינות אחרות כמו סין, יפן, גרמניה, וטורקיה.
השבוע בבוסטון עבר לו מהר, אפילו מהר מדי
, וכבר היינו צריכים לנסוע לניו ג'רזי. בדרך עצרנו באאוטלט שנקרא וודברי, והיה ממש נחמד. כשהגענו לג'רזי קצת התאכזבנו, הבניינים היו יותר ישנים והחדרים פחות טובים, למרות שהיה מזגן, אז קצת התעודדנו
. גם האוכל היה פחות טוב, אבל היו כאלה שהזמינו פיצה כל לילה כדי לכפר.
בניו יורק טיילנו במקומות התיירותיים הכי שווים שיש כמו טיימס סקוור, פסל החירות, top of the rock, אמפייר סטייט בילדינג, 9/11 memorial, מוזיאונים שונים ועוד. הצוות היה ממש נחמד והפעילויות היו כיפיות. הייתה פעילות אחת ממש כיפית, קריוקי, רק אנחנו הישראלים שרנו והקפצנו את כולם, זה היה ממש מצחיק וזאת הפעילות שהכי נהניתי בה.
הייתה פעם אחת שיצאנו לקניון בג'רזי, ואני ועוד כמה חברות ראינו סרט בזמן שכולם עשו קניותת זה היה כזה מגניב. ראינו את 'משחקי חובה' סרט ממש יפה ומומלץ
פחדנו שנאחר אבל הגענו בדיוק בזמן (עם הריצה שדפקנו איך לא
?)
יום אחרון, יום שבת. יצאנו לסיור האחרון שלנו, היינו בצ'יינה טאון, ליטל איטלי, וברוקלין בריד'ג, בהתחלה לא כולם רצו לעשות את כל הגשר כי היה ממש חם אבל כשעשינו אותו בכל זאת ירדה השמש והיה פחות חם ויותר כיף. חזרנו לקול'ג, עייפים, אך מרוצים.
בערב, היו כאלה שניסו לדחוף לאחרים דברים שקנו (אחמאחמ אוראל ומאיה) רק כדי לא להיות באובר וויט, לחלק הצליח, לחלק פחות.
יום ראשוןןןן, כולם קמים מוקדם (והיו כאלה שאפילו לא הלכו לישון כדי שירדמו בטיסה) מתארגנים, מסדרים דברים אחרונים, נפרדים מהחברים מהמדינות השונות, אוכלים ארוחת בוקר, ויוצאים לכיוון שדה התעופה ניוארק. טיסה שעברה די מהר (בשבילי לפחות) והנה נוחתים בארץ. לא מאמינים שנגמר, נפרדים מהחברים, וכל אחד לדרכו.
אז אחרי שנגמר הטיול אני יכולה להגיד, שהיו לי הרבה חששות לגבי החברה, המקום, האוכל, פחדתי שלא אתחבר לאף אחד, אבל טעיתי, התחברתי לילדים מדהימים, וברור לי שאשמור איתם על קשר לעוד הרבה זמן. כמו החברות המדהימות שלי, מאיה, אוראל, קארין ונועה. בלעדיהן הטיול הזה לא היה אותו דבר. (תכלס שלייי חבורת חסמבהה, תודה על הכללל אוהבת אתכן מלאא
)
אז, אם אתם מתלבטים אם לנסוע או לא, לכו על זה, זאת חוויה של פעם בחיים, מסוג החוויות שלא שוכחים!
