שחר

היי,

שמי שחר זלמנוביץ' בת 16 ממודיעין, ורציתי לספר את סיפור החוויה המדהימה שלי מסאמר סקול לונדון 2016 .

נרשמתי לסאמר סקול ביחד עם שלושת החברות הכי טובות שלי רום סתיו ונטע. והכל התחיל ביום ראשון ה 31.7 בשדה התעופה בן גוריון שם התחיל המסע שלימים הפך להיות השבועיים הכי קסומים בחיים שלי.

מעט לפני הטיסה הסתובבתי עם הרבה חששות, לא ידעתי לאן אני מגיעה, לא ידעתי למה לצפות ובנוסף חששתי מהפגישה הראשונה שלנו עם הקבוצה מישראל.

הוצפתי ברגשות מעורבים, לא ידעתי אם אני אצליח להתחבר לאנשים או איך זה להיות פעם ראשונה כל כך רחוקה מהבית, לבד, רק עם ילדים בגילך שאתה אפילו עדיין עוד לא מכיר. אז כל החששות האלו התפוגגו ברגע
שהגענו למרכז Harrow שבלונדון ביום הראשון.

וואו, אין לי מילים לתאר כמה הייתי מופתעת מכל מה שקורה שם. למרות שכשהגגענו היינו מאוד עייפים ורעבים זה לא הפריע ,ברגע שהגענו הרגשתי באמצע מקום זר שאני לא מכירה אף אחד, אבל למרות זאת ההרגשה הייתה כל כך קסומה שאי אפשר להסביר במילים עד שחווים זאת.

ביום השני התחלנו לצאת לטיולים עם המדריכים הכי מהממים! התחברנו אליהם בצורה שקשה להסביר. הם היו כמו חברים שלנו לכל דבר ולחשוב שתיקשרנו איתם כל הזמן רק באנגלית!

הם היו רק המדריכים שלנו בטיול אבל אני חייבת לציין שבלעדיהם זה לא היה אותו דבר, הם הפכו את החוויה שלנו למהנה יותר ובעיקר לימודית ונתנו תחושה שתמיד יש למי לפנות ולא צריך להתבייש אף פעם ולשאול שאלות.

וחוץ מהמדריכים חייבת להזכיר גם את המורים והשיעורים.

בתחילה , ביום השלישי שלנו קמתי עם מעט חששות לגבי הכיתות , השיעורים , ובעיקר המורים. אני זוכרת שרציתי לצאת עם לפחות אחת החברות שהגעתי איתן בכיתה , כי פחדתי שאני אשאר לבד. אבל לא, למרות שלא יצאתי איתם זה
היה מדהים לראות ולהרגיש איך אתה יכול להסתדר לבד ולהכיר חברים חדשים מהארץ , מהעולם ואפילו את המורים שהפכו את השיעורים לחוויה אחת גדולה. ואיך שאתה מגיע לשיעור אין לך רגע של שיעמום, לא משנה איזה שיעור זה- שיעור, פרויקט חברתי או למידה בחוברת , וגם לא משנה כמה עייף קמת בבוקר בלי רצון ללמוד, אלא רק להישאר עוד כמה דקות לישון, ברגע שאתה נכנס
לכיתה הכל משתנה. אין ספור חוויות תוך כדי למידה , פשוט מדהים לראות איך שני הדברים האלה פתאום מתחברים לך כל כך בקלות!

ולגבי הטיולים והסיורים שעברנו כמעט בכל יום שהיו חלק כל כך גדול מהמסע, אין לי יום ספציפי לספר עליו כיום הבלתי נשכח בכל הטיול כי פשוט אין.

אין כי כל יום הוא היה מסע מיוחד וחדש. עוד יום שפגשת חברים חדשים שלמדת להכיר, להתחבר וליצור לעצמך עולם גדול ורחב יותר ,חברויות
וחוויות. כל יום היה מדהים בפני עצמו ואני יכולה להגיד שלא היה לי רגע אחד שבו היה לי משעמם.

לא משנה איפה בשיעורים , בטיולים או סתם בזמן חופשי בקמפוס .
אני חושבת שההנאה הכי גדולה שלי מכל החוויה הזאת זה באמת האנשים שהכרנו שם. הוקסמתי לראות את החיבור שנוצר בין אנשים שם , מכל העולם. חיבור שאתה מרגיש כאילו אתה חי עם האנשים האלה כבר הרבה זמן.

אין ספור חוויות צחוקים ואהבה עברנו שם במקום המדהים הזה.
מקום שהגעתי והיה נראה לי זר ולא מוכר ולאט לאט התחיל להרגיש כמו הבית שלי. אתה מרגיש כאילו כלום לא חסר לך שם ואתה פשוט חווה את העכשיו , בלי לחשוב על כלום.

חייבת להגיד שהמקום הזה גרם לי לא להתגעגע למשפחה ולכלבה שלי במשך שבועיים שלמים.

לא להאמין שזה עבר, תכנון של שנה שלמה התרכז לשבועיים ??!! אם זה היה תלוי בי גם הייתי נשארת הרבה יותר.
עברתי בהן אין סוף חוויות שהרגישו כמו חמש דקות אבל מספקים חיים שלמים, וללא ספק השבועיים הכי טובים בחיים שלי.

אני לא אשקר ואגיד שלמרות שזאת חוויה מושלמת, יש אחריה הרבה עצב. געגוע למקום שהיה הבית שלך למשך שבועיים ואתה יודע שלא תראה אותו יותר בחיים , חברים שרכשת מכל העולם ולא תראה יותר מדריכים , מורים ועוד, שהכל הופך לזיכרון.

אני כותבת עכשיו את החוויה הזאת אחרי כמעט שבוע שחזרנו ועדיין קשה לי להתאקלם חזרה, אבל זה לגמרי שווה את זה. שווה כל טיפת עצב ובכי של געגוע כי כמו שאמרתי קודם אלה השבועיים הכי טובים בחיים שלי ושל עוד כל
החברים שבילו איתי שם מידי יום ויום ומידי שבוע ושבוע.

אני מאחלת לכל ילד בגיל שלי שיזכה לעבור חוויה כזאת מדהימה כמו שאני חוויתי , וגם אם זה יקר (ואני יודעת שזה מאוד יקר) ההורים והמשפחה שלי ובעיקר אני , יכולים להעיד שזה שווה כל שקל .
אז לסיכום , סאמר סקול Harrow 2016 היית אבן דרך עבורי ובחיים שלי ואני לעולם לא ישכח אפילו לא שנייה ממך.