אז WOW! אין לי מילים איך לתאר את השבועיים האלה,
הם היו השבועיים הכי טובים שלי בחיים, הכרתי אנשים מדהימים שישארו בלב שלי לנצח, חוויתי חוויות מדהימות שיחקקו בזיכרון שלי לעולמים! ולמרות שזאת פעם שנייה שאני טסה לסאמר סקול זאת הייתה חוויה מדהימה באותה מידה שהראשונה הייתה.
הכל התחיל ביום שלפני הטיסה קאמפוס מתקשרים ומודעים שבצ'לפונט אין מספיק ילדים מהעולם וכמות הילדים מהעולם אינה שווה לכמות הילדים מהארץ אז מעבירים אותנו מרכז, רדינג!
כמובן שהייתה לנו קבוצה בווצאפ של כל הילדים מהארץ ששם כבר התחברנו אחד לשני ואפילו חלקנו נפגשו לפני, בקבוצה כולם התלוננו על כך שבחרנו במרכז מסויים מסיבה כל שהיא ועכשיו מעבירים אותנו מרכז וזה לא פייר, אבל בסופו של דבר הכל יצא לטובה ;)
יום שבת היה לילה ללא שינה לא הצלחתי לעצום עין לשנייה למרות שזאת לא פעם ראשונה שלי עדיין התרגשתי והייתי בלחץ כיאלו זאת פעם ראשונה.
בין הלילה של שבת לראשון יצאתי לכיוון השדה ארוזה ועם המשפחה לצידי, לאחר נסיעה מלאה בחששות ופרפרים בבטן לקראת הלא נודע הגענו לשדה ושם פגשתי את החברה הכי טובה שלי (בזכותה טסתי שוב)
אחרי שעברנו את הצ'יק אין צ'יק אוט בדיקות דרכונים ושלחנו את המזוודות לבטן המטוס אנחנו משוחררים לשופינג ראשוני בדיוטי (ווווהווו!)
לאחר שופינג בדיוטי אנחנו נפגשים בנקודת המפגש שקבעו לנו המדריכות והולכים לכיוון המטוס (אומייגד התרגשות )
לאחר טיסה בעלת 5 שעות מצחיקות מעייפות ונטולות שינה (שכל כך הייתי זקוקה לה) אנחנו נוחתים באנגליה!!!!!!!!
יורדים מהמטוס,עובררים בדיקת דרכונים וצ'יק אין,אוספים מזוודות ו...... עולים לאוטובוס לכיוון המרכז שלנו באוניברסיטת רדינג!, בזמן הנסיעה היינו מהופנטים מהנוף הירוק והשטח הנרחב, הכל היה צבוע בירק זה היה מדהים! לאחר נסיעה של שעה וקצת אנחנו מגיעים לאוניברסיטת רדינג מקום מדהים ביופיו, אנחנו פוגשים את צוות מדרכי ארדמור שחלקם בריטי וחלקם איטלקי וחלקם צרפתי (חברה מדהימים אחד אחד באמת שהתאהבנו בקציצת המזל ואפילו באנריקו אנדי ולוק הסונבי)
ומרגע זה התחילו להם שבועיים מדהימים החל משעות הלמידה שגם הם היו כפיות ומצחיקות (לא משעממות כמו השיעורים בארץ) עם מורים מדהימים (בתאכלס אין על ג'ורג') ועד לאקטיביטי בלילה ואפילו ההשקמות בבוקר והכיבוי אורות בלילה (אוי חוויות מדהימות מגטו רדינג המבין יבין)
טיילנו בלונדון ראינו מוזיאונים מדהימים ואפילו דינוזאורים ויהלומים, היינו בביג בן שמסתבר שזה שמו של הפעמון שבתוך הבניין ואפילו זכינו לגלות שאנדי (המנהל ) היה תקוע בבניין הביג בן במשך יומיים
היינו בלונדון איי ושטנו בנהר הטמזה, היינו בלונה פארק מדהים ועצום שאפילו הגשם לא עצר בעדנו לעלות על כל רכבת הרים אפשרית או לרוקן את מדפי הבובות, היינו במאדם טוסו שם הצטלמנו עם סלעב משעווה, היינו במחזה מדהים (בילי אליוט הבוגר יותר שווה מהצעיר ;) )
היינו בארמון של המלכה ואפילו זכינו לראות את טקס החלפת המשמרות שהיה מדהים, היינו בתוך הטירה של המלכה בווינזדור (יש לה מטף לכיבוי אש מצופה בזהב אני גם רוצה!)
היינו בקובנט גארדן מקום מדהים עם מופעי רחוב מגניבים! וחלקנו אפילו פגשו סלעב (אמיתי הפעם) כאשר היינו בקניון ענקי!
היינו ברחוב אוקספורד ורוקנו להם את החנויות וגרמנו לסטארבק לפשיטת רגל, היינו בעיר אוקספורד עצמה וזכינו לאכול פיצה מדהימה עם ניצה, פיצה והדב שנדחף ואפילו לראות מופע רחוב מדהים עם אנשים חתיכים
אז ככה בערך אני מסכמת שבועיים מדהימים שאפילו מה שכתבתי לא יכול לתאר איך הרגשתי, נפרדנו מכולם עם המון דמעות בעיניים ונזלת על הלחיים (או על הטישו במקרה של אבולה ).
אני כלכך מתגעגעת לכולם שאני כותבת את זה עם דמעות בעיניים, אני גם רוצה להודות לחן וליאור המדריכות הכי שפיציות בעולם, תודה שהייתם שם לצידנו ותמיד תמכתן ועזרתן לנו, כעסתן שהיה צריך ונתתן חיבוק שהיינו זקוקים תודה על שבועיים מדהימים בלעדיכן זה לא היה אותו הדבר
ולחברי לקבוצה רדינג 2015 היה מדהים חוויה כמו זאת לא הייתה לי בחיים תודה לכם אתם חברים לחיים אני אוהבת את כולכם בלעדייכם זה לא היה מדהים ומצחיק כמו שזה היה