היום שאחרי החזרה לבית התחיל בהרגשה די מוזרה שהיום שלי לא מלא פעילויות, שהיום לא מתחיל בשעון המעורר של השותפות לחדר ממשיך בשיעורים וטיולים ברחבי העיר ונגמר בעוד איזה שיר שכתבנו על אחד מהמדריכים.
לפני הטיסה פחדתי שאני לא אמצא את המקום שלי ולא אתחבר לאנשים, אבל ההפך הוא הנכון. גם עם האנשים שבחיים לא הייתי מתחברת "בחיים האמיתיים" יצרתי חברויות במשך השבועיים האלה, היינו ביחד, צחקנו יחד, שרנו יחד, למדנו יחד, טיילנו יחד וצברנו חוויות חדשות שלא היינו יכולים לצבור בהזדמנות אחרת.
כשנרשמתי לסאמר סקול התקווה הגדולה שלי הייתה שבעיקר אצור קשרים עם האנשים מהארצות השונות, וגם אם לא היה מגוון גדול מידי של ארצות, האנשים היו מגווונים ונוצרו בננו חברויות, ואני מקווה שכולנו נשמור על קשר.
לסיום, את החוויה הזאת קצת קשה לסכם במילים, שבועיים מלאים בכיף, חברים חדשים, מקומות חדשים וזכרונות מדהימים 
