ניו יורק לגילאי 15-18 08.7.2018 לגילאי 13-15
היום האחרון!!!!
אז זהו זה.. לא מאמינים שהגיע היום האחרון.. ממש עוד כמה שעות אנחנו עולים למטוס וחוזרים הביתה.. 
היום היה סופר מיוחד, מלא ברגשות מעורבים ואינסוף פרידות מאנשים יקרים ואהובים.
התעוררנו יחסית מאוחר כיוון שזה יום שבת, הלכנו לארוחת הבוקר (אחת לפני אחרונה) וניצלנו את הבוקר בפרידות משאר חברי הקבוצות שעזבו היום. מודים שחלקנו הרגיש יותר בכה לא מעט ולקח לו זמן להפרד.
לאחר מכן, התארגנו ליום אחרון מלא בסיורים במקומות מרגשים. היעדים שלנו להיום היו אנדרטה לאירועי 11/09, וול סטריט, פסל החרות וכמובן קניות אחרונות במנהטן.
לפני שפגשנו את מיילס המדריך ויצאנו לדרך, נפגשנו בקומת החדרים לפעילות קצרה בנושא מאוד חשוב.
כפי שציינו למעלה, היום זכינו לבקר באנדרטה לזכר נפגעי פיגוע הטרור באירועי התאריך 11/09, לכן היה לנו חשוב לעשות הכנה קצרה לפני. קודם כל היינו צריכים לכתוב פרטים הידועים לנו על האירוע, ולאחר מכן דיברנו מעט על מה שקרה, ובעיקר על התוצאות שהאירוע הנורא הביא עימו לכל העולם.
חלקנו גילינו דברים חדשים שלא ידענו, כמו העובדה שלא היו רק שני מטוסים אלא ארבעה, חלקנו בכלל לא ידענו שהמטוסים היו מלאים באנשים ועוד.
בנוסף, למדנו שהאנדרטה היא בעצם שני מפלי מים שנבנו במקום הבניינים. המים נשפכים לתוך בור עמוק שלא ניתן לראות את התחתית בכדי לסמל את עומק ההריסות של הבניינים לאחר הקריסה שלהם. למדנו שהשמות של כל האנשים שנספו באותו יום כתובים על שתי האנדרטאות לפי מקומות הישיבה שלהם בעבודתם. וזאת על מנת להקל על המשפחות שמגיעות לבקר.
הופתענו לשמוע שפרח לבן ליד שם של מישהו מסמן כי היום זה יום הולדתו.
כשהגענו למקום לקח לנו כמה דקות להבין את גודל ועוצמת המקום. במקום הבניינים ישנו פארק ענק, מוזיאון, קניון ותחנת רכבת. קיבלנו זמן להסתובב בין שני המפלים, להתרשם וכמובן לצלם.
חלקנו זכינו למצוא שם עם פרח לבן.
לאחר שהמדריך מיילס הוסיף לנו עוד קצת מידע, המשכנו בדרכנו ליעד הבא - וול סטריט.
כשהגענו, גילינו סמטה צרה עם בניינים סופר גבוהים (כמעט ואין שמש בסמטה). מיילס סיפר לנו כמה עובדות חשובות על המקום ועל הבורסה. מודים שלא כל כך הבנו את המושגים, אבל הבנו שזוהי סמטה שמתעסקת בעיקר בכסף, הרבה כסף!!!!! 
כשהמשכנו בדרך, ראינו פסל של שור ענק. אומרים שהאגדה מספרת שמי שרוצה הצלחה כלכלית צריך פשוט לגעת בתחתית השור. לא כל כך האמנו, אבל הבנו שאין לנו מה להפסיד אז ניסינו.
לאחר מכן, המשכנו בדרך לכיוון הנמל שממנו יוצאת המעבורת לפסל החרות. לפני שעלינו למעבורת דאגנו לאכול ולשתות משהו. כשנפגשנו בנקודת המפגש, קיבלנו את הכרטיסים, עקפנו תור עצום (קרוב לשעתיים) כי הגענו בקבוצה, ועלינו למעבורת יחסית מהר. 
המעבורת עשתה את דרכה לכיוון האי שעליו נמצא הפסל (כ15 דקות). כשירדנו לאי, קיבלנו מעט זמן להסתובב באי. כמובן שניצלנו את הזמן בכדי לצלם אינספור תמונות של הפסל, להצטלם עם הפסל ולאכול גלידה אמריקאית (בכל זאת אנחנו באמריקה 
). למרות שחלקנו העדפנו לימונדה מלאה בסוכר..
כשסיימנו את המיני סיור שלנו באזור הפסל, עמדנו בתור לכיוון המעבורת חזור. שם פגשנו עוד קבוצת איטלקים חמודה שגם הגיעה לארצות הברית ללמוד אנגלית. כקבוצה מצטיינת דאגנו להכיר אותם לעומק, להצטלם איתם, להחליף איתם פרטי פייסבוק וההמתנה בתור למעבורת עברה בכיף ובזריזות.
כשהגיע תורנו, עלינו למעבורת וחזרנו לכיוון העיר. קיבלנו שעה של זמן קניות בחנות עצומה עם 7 קומות ודאגנו לבזבז את הדולרים האחרונים בארנק (טוב, חלקנו לפחות.. 
).
נפגשנו שוב עם המדריך מיילס והתחלנו את נסיעת הרכבת האחרונה שלנו לתקופה הקרובה. הדרך מהרכבת למרכז כבר כל כך טבעית שאנחנו כבר לא צריכים מי שיגיד לנו לאן פונים ומתי.
כשהגענו למרכז ניגשנו ישירות לחדר האוכל לארוחת הערב האחרונה. אכלנו, שבענו והתארגנו לפעילות הערב עם המדריכים המקומיים. ניצלנו את הזמן כדי להמשיך להפרד מחלק מחברי הקבוצות, המורים והמדריכים המקומיים, כתבנו על הלוחות והשארנו הודעות לקבוצה הישראלית הבאה שמגיעה מחר ועלינו לתדריך קצר עם המדריכות.
בתדריך, עשינו מיני סיכום של הטיול, גילינו מי הקבוצה המנצחת במשימות, עשינו צ'ק אין לטיסה וקיבלנו הסבר בנוגע לאריזות. כשסיימנו וקיבלנו שוקולדים, התחלנו באריזות לקראת מחר.
לחלקנו זה לקח יותר זמן וחלקנו היינו מסודרים כבר מהתחלה.
מחר נקום לארוחת בוקר אחרונה במרכז, נעשה צ'ק אאוט ונעלה לאוטובוס שייקח אותנו לשדה.
אנחנו עדיין לא מאמינים שזה מה שאנחנו כותבים, אבל זוהי המציאות. מחר מסתיימים להם שבועיים קסומים מלאים בחוויות מדהימות וזכרונות בלתי נשכחים. הממחטות כבר מוכנות למחר.
מצד שני, אנחנו כולנו מתרגשים לפגוש אתכם שוב! מקווים שהתגעגעתם כי אנחנו חוזרים עם מלא חוויות שאנחנו רוצים לשתף ולדבר עליהן בכל רגע נתון.
מוכנים?? 
נתראה ממש עוד מעט!!!
אוהבים ומתגעגעים,
הקבוצה המצטיינת, אנה ושונית 
