ניו יורק ובוסטון לגילאי 15-17 16.7.2017 לגילאי 16-18
כבר מתגעגעים
קצת מוזר לכתוב מבלי שאני שומעת אתכם צורחים ברקע.. דופקים על איזה דלת ובורחים... או סתם עושים חיקויים של פטריק או אמה
שלושה שבועות עברו בטיל ועד לפני כמה שעות עוד היינו בניורק ועכשיו כל אחד במיטה הנעימה שלו ברחבי כל הארץ.. משדה בוקר ועד נתניה
אז לפעם האחרונה למסע שלנו יחד... סיפור היום שלנו למקרה שכבר הספקתם לשכוח
קמנו בבוקר מאוחרררר כי אנחנו חיים על הקצה... סגרנו את המזוודות, הזדכנו על החדרים ויצאנו לארוחת הבוקר שתכננתם עליה כ"כ הרבה זמן....
הגענו Dunkin donunts והתפנקנו לנו על boston cream שזה הדונטס הכייי שוווהההה אברררר + קפה שווה ואיכותי (לא כמו בחדר אוכל בטעם חמוץ)!
נפרדנו בפעם האחרונה מהסלון השווה שלנו, לקחנו את המזוודות ואחרי ארוחת צהריים זריזה ירדנו לאוטובוס
נפרדנו מהמקום, מהאנשים המקסימים בפעם האחרונה ויצאנו לדרך לכיוון שדה התעופה
עם כאבי בטן מהתרגשות וגם קצת פרפרים...
הגענו לשדה וכבר שם נפרדנו מליאורי שהמשיכה את הטיול שלה, תעשי חייםםם!!!
לצ'ק אין הגענו עם המון חששות ממשקל עודף אבל יצא אש וכולם העבירו את המזוודות ללא תוספת תשלום ונשארנו רק עם האובר וויט של הדונטס
גם חיכינו שנים בתור עד לבידוק הביטחוני, כשכולם בוהים בנו בשובי הדובי הענקקק, שיותר גדול מחלק מהבנות בקבוצה.
סוף סוף נכנסנו לדיוטי פרי ושרפנו כל מטבע עד הסנט האחרון, עוד קרם, עוד ויקטוריה, תחתונים, פנדורה, M&M, אודם וכל מה שהצלחנו לדחוף לשקית...
אחרי המתנה וקצת דיליי עלינו למטוס, סיפרנו וחפרנו לכל מי שמסביבינו את הסיפורים המצחיקים והסרטונים המשעשעים על המורים, המדריכים ועל החוויוות המהממות שלנו יחד
ולרגעים שחרפתם ופספסתם.. מצורפת תמונה של השקיעה היפה מהמטוס.
אחרי 10 שעות... נחתנו ורק חיכינו לרגע לפגוש את ההורים היקרים ולחבק אותם מבלי לעזוב
לקחנו את המזוודות, ובפעם האחרונה נתנו חיבוק גדול ונפרדנו בעצב אבל בידיעה שאנחנו הולכים להיפגש שוב ממש ממש בקרוב !
מזכירה לכם להעלות את הסיפור שלכם באתר של "קמפוס" תחת לשונית "סיפורי סאמר סקול- כל החוויות", למי שאין שם משתמש וססמא, אפשר להתקשר למשרדים של קמפוס ויתנו לכם !
להורים המקסימים,
תודה שהפקדתם בידינו את היקר לכם מכל, יש לכם ילדים מהממים
מקווה שכולם חזרו 100%, בגדול יש לי ספק רק לגבי יעלי שאולי נפתחה לה איזה צ'אקרה
בנימה אישית אני רוצה להגיד לכם שוב,
הייתם קבוצה מדהימה והיה לי כיף להעביר איתכם כל רגע ורגע במסע הזה (אפילו שלפעמים שיגעתם את המוח )
נכנסתם לי ללב ואני אוהבת אתכם המון המון ומאחלת לכם מלא הצלחה בהמשך הדרך
תודה על רגעים של צחוק, אושר והתרגשות, על שחנ"שים עד השעות הקטנות וגם על רגעים של שיגועים וקריזות
אין ספק שאתם ילדים מיוחדים!
אני מקווה שלא תשכחו אף רגע מהסאמר סקול שלנו ושהייתה לכם חוויה נעימה, מרתקת, מוצלחת ומספקת ושאולי אפילו למדתם ולקחתם איתכם איזה דבר או שניים לחיים...
(חבר חדש לחיים, עצה טובה, מקום שתרצו לחזור אליו, חברים חדשים בקצוות השונים של העולם או כל דבר אחר שמצאתם לנכון)...
אסיים בדברי חכמה:
יש 4 דברים שמניעים אותנו:
- מה שאנחנו יודעים שאנחנו יודעים
- מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים
- מה שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים
- מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים
שכל אחד ייקח מזה מה שהוא מבין
מאחלת לכם הכי טוב שרק אפשר, ואחרי שכבשתם את בוסטון וניורק, הכל קטן עליכם!
קחו הכל בקלות ועם חיוך, תהנו בהמשך החופש ושמרו על עצמכם
מיליון נשיקות וחיבוקים