מדריד - ספרד 16.7.2017
מדריד- היום שאחרי!
זהו, זה נגמר. קולטות בכלל?
אז אחרי הלילה הראשון שלנו בבית אחרי החוויה המטורפת הזו שנקראת סאמר סקול, כמה מילים לסיכום. אפשר?
עברו עלינו שבועיים משוגעים, עמוסים בחוויות, ללא מנוחה לרגע וכאלה שלעולם לא נשכח, גם לא אני.
שמחה שיצא לי לצאת לשבועיים האלה עם הרכב הבנות המסוים הזה. כל אחת נתנה מעצמה ולעצמה בדיוק את מה שהיה חסר לכל השאר.
הפכתן, תוך ימים ספורים, חברות אמיתיות אחת של השנייה. כאלה שדואגות, מכילות, אוהבות, מצחיקות ואכפתיות- לכל אחת שהייתה צריכה את זה. על כך אני גאה בכל אחת ואחת מכן.
מאחלת לכן לשמור על קשר. גם אם לא תיפגשנה (נה!) כל יום, לפחות תוכלנה להחליף חוויות מפעם לפעם, לשלוח תמונה או חיוך. את הקשר המיוחד הזה שיצרתן אי שם בספרד הרחוקה, אף אחד לא יוכל להבין. נצלו את הרקע המשותף שלכן כדי להתרפק על העבר ולהמשיך להנות ממנו.
בקיצור, מה שבעצם רציתי לכתוב הוא ש..... מודה. אתגעגע אליכן. לשטויות האינסופיות שלכן, לבדיחות האלה שגרמו לי לבכות מרוב צחוק, לריבים המטופשים להחריד שלכן על מי תספר את הסיפור או מי איחרה יותר. להשכמות, לארוחות, לקניות, להתלבטויות, לרגשות, לחיוכים, לאהבות, לריכולים, להצקות, לספרדים, לפרצופים, לצביטות.......... אבל בשום פנים ואופן לא לאיחורים!
מאחלת לכן המשך קיץ מדהים שימשיך בצורה מושלמת את תחילתו.
אוהבת אתכן המון,
נטע
ובנימה אישית לכם ההורים,
תודה על שהפקדתם את גורל בנותיכם בידיי. תודה על שסמכתם עליי, שנתתם לי יד חופשית, שלא התערבתם לנו ושהצלחתם לשמור על ריחוק מאופק אי שם אלפי קילומטרים מאיתנו. זה ממש לא ברור מאליו.
מקווה שבדקתם את הסחורה ומצאתם אותה במצב תקין בו העברתם אותה אליי (רק בתוספת כמה חוויות).
יש לכם בנות מדהימות שהייתה לי הזכות הגדולה להכיר ולשמור על.
נתראה בשנה הבאה?
