ברייטון 02.7.2017 שלושה שבועות
קטנברי ויום אחרון!
איזה יום מיוחד היה לנו היום!
קמנו לארוחת בוקר ובזמן שחיכינו לאוטובוס התחבקנו מלא, הצטלמנו, החלפנו מזכרות ואפילו כבר בכינו קצת...
חייבים להודות שלא חשבנו שנצליח להתחבר ככה תוך כל כך מעט זמן.
וישר עלינו לאוטובוס לכיוון קנטרברי
קנטרברי הוא מקום מפורסם כאן באנגליה בעקבות הקתדרלה ההיסטורית והעתיקה שעדיין קיימת במקום
לאחר נסיעה שכולנווו ישנו - הגענו למקום קצת שונה ממה שאנחנו רגילות.. הרחובות הולנדים, כמעט ואין תנועה בכבישים
ללכת בפארק עם נחל זורם ומים צלולים שממש ניתן לראות את הקרקע ואת (המעט) דגים שהיו בו... אז ממש ליד עצרנו לנשנוש צהריים
המשכנו והגענו לנק' הראשונה- הפאב המקומי של הנרי ה-8, גילינו שהמקום שמור, והתשתיות עדיין מלפני מאוד שנים (עם כמה חיזוקים עכשיוויים), המשכנו לבית הספר, אותו תבע גם הנרי ה-8 כבית ספר לבנים (ועד היום משמש כבית ספר פרטי שעולה לא מעט בכלל... כמעט 3000 פאונד לסמסטר), הבנייה הייתה מאוד מיוחדת וניכר שמדובר על ארכיטקטורה מהבנייה הרומית.
התקדמנו עד לאתר הנצחה לחיילים שנהרגו במלחמה על המקום ולפתע נגלה לפנינו בניין ע=נ=ק ומיוחד ביופיו
כזה שרואים רק בסרטים, נישא לגבהים – הקתדרלה של קנטרברי.
כמובן איך אפשר שלא לעצור ליד המקום ולהצטלם, אי אפשר להוריד את המבטים מהמבנה בגלל הייחודיות שלו
אבל לא הסתפקנו בזה, נכנסנו לכנסייה ולהפתעתנו נערך במקום טקס נישואים המסורתי בנצרות. אז צפינו בטקס בשקט בשקט מבחוץ ווואוו כמה שזה היה מיוחד
יצאנו החוצה ולמדנו קצת על התרבות המקומית ועל האמונה הרווחת.
לאחר ביקור מרגש באתרים הללו המשכנו לרחוב המרכזי שם נגלו לפנינו חנויות בוטיק מיוחדות למזכרות ולמוצרים ייחודיים של המקום יחד עם חנויות גדולות כמו פרימרק, זרה ואיך אפשר שלא- הכל בפאונד !!! (שזה כמו הכל בדולר רק יותר יקר)
לקראת אחה"צ חזרנו לאוטובוס, ולא סגרנו את הפה עד שהגענו ברייטון - שעתיים נסיעה! שרנו ודיברנו ובעיקר חפרנו (;
חזרנו לקמפוס, אכלנו ארוחת ערב, עוד נתגעגע לאוכל הזה!
אחרי ארוחת ערב נפגשנו בחדר סודי במרכז לפעילות סיכום של המדריכות. זו היתה פעילות ללא מילים
- אסור היה לדבר, הדרך היחידה לתקשר הייתה דרך מכתבים לחברים שלנו, שאותם העבירו הדווריות עינב ויובל.
- הן גם נתנו לנו כל מיני שאלות שגרמנו לנו להבין איזה דרך משמעותית עשינו פה, וכמה התחברנו לקבוצה.
השיא היה שאחד המכתבים שקיבלנו היה בעצם מכתב מההורים!!! זה היה כל כך מפתיע, כולנו כל כך התרגשנו! וגם קצת בכינו, וצחקנו.. אנחנו מתגעגעים לכם ומודים לכם על ההפתעה הזאת!
חזרנו לחדרים, ארזנו את המזוודות (המשימה הקשה בעולם!!!!) וניצלנו את הדקות האחרונות עם החברים...
עצובים לחזור, אבל מתרגשים לראות אתכם שוב!
אנחנו
