רויאל סקול 5.7.2015
יום 4 - טיול ראשון - איזה כיףףףף
וואו איזה יום מדהים שהיה לנו היום!! הכל התחיל בארוחת בוקר שהבנות לא הפסיקו להתלהב ממנה!
קוראסון שוקולד, קורנפלקס, יוגורט וכל טוב..
בחצי הראשון של היום – שיעורי אנגלית, כולן מאוד מרוצות ומספרות שאכן מרגישות התקדמות! אוצר המילים הולך ומתרחב, והכיתות מתגבשות בתוך עצמן!
בסוף השיעורים, ארוחת צהריים ומשם יצאנו ישר לעיירה קטנה בשם BURY ST EDMUNDS אחרי שעה וחצי של נסיעה (שכמובן אין דבר כזה ליסוע באוטובוס בלי צ'יטוס וביסלי...) הגענו לקתדרלה מדהימה!
החלק הבאמת יפה של הקתדרלה היה הגנים הבוטנים שבחוץ.. הצטלמנו צחקנו ונהננו מהנוף היפה!
כיאה לבריטים הכל מדויק ומרהיב ביופיו. בגנים היו המון בריטים מקומיים שהסתובבו, או כמו שהבנות הגדירו את זה – "אתר הכרויות לזקנים".
עכשיו אני רוצה שתדמיינו סיטואציה, ספסל בגן הבוטני ובו יושבים 5 זקנים בריטים שנראים בדיוק כמו בסרטים הישנים... ו3 בנות מתיישבות ליידם ואז אומרות לסבתא בשיא הבטחון...
"CAN ER DO SELFIE WITH YOU?"
הסבתא כמובן מאוד התרגשה, ואני והמדריכה התגלגלנו מצחוק..
אחרי סיור בגנים ואינספור תמונות נכנסנו לכנסייה לסיור...מיכל קונפורטי הרחיבה את ידיעתנו שסיפרה לנו על המבנה הייחודי של הכנסייה, וסוגי הכנסיות ואפילו גילינו שבעבר נהגו לקבור אנשים מתחת לכנסייה, ממש מתחת לכנסייה שבה היינו... אחרי הסיור בכנסייה הגענו לרגע שהבנות כל כך חיכו לו – שופינג.
היתה שעה וחצי להסתובב בין החנויות לפשפש ולהנות. ממש נשים קטנות.
קורנות ומאושרות עם לא מעט שקיות הם חזרו לנקודת המפגש, עלינו על האוטובוסים וחזרנו למחנה.
אכלנו ארוחת ערב ומשם לפעילות הערב. זה התחיל במשחק בינגו, שהמזל לא היה לטובתנו...קורה.. אבל לאחר מכן היתה הפעלה נוספת בה הבנות היו צריכות להכין תחפושות ממוצרי גלם לא פשוטים (קונפטי, שקיות זבל, בריסטולים וכו')
שלושת דוגמניות הבית שלנו, אריאל רני ומיכל לבשו את הבגדים המעוצבים שהבנות הכינו להם,
וכמובן שהיה כרוך בכל התהליך גילגולי צחוק רבים ולא מעט יצירתיות, וכך בתוצגת האופנה הוכחנו לכל האירופאים שישראל על המפה, ונצחנו!
שמחות ומאושרות הגענו לסיכום יום...הבנות הסכימו ללא ספק כי זהו אחד הימים הטובים והכיפיים שהיו, ואני חייבת לציין שאין שבמשך כל היום ניגשו אלי מורים, מדריכים, ואפילו מנהל בית הספר כדי לציין כמה בנות שלי מקסימות, חברותיות, ובוגרות...
חשוב לי להוסיף, שאחרי כמעט חמישה ימים, בנוסף לכיף ולחוויה הבנות גם מתמודדות עם הגעגועים הביתה, החיים בשפה האנגלית, ובכל זאת..14 בנות ביחד... זה לא תמיד פשוט. אני בטוחה שחלקכם קיבלתם שיחות טלפון עם בקשות לעידוד וחיזוקים, אני רוצה להרגיע ולהגיד שאני מודעת בה-כ-ל,
אני מתארת לעצמי שזה יכול להיות קצת מלחיץ מצידו השני של הים, שתדעו שאני כאן, הסירו דאגה מלבכם, מחבקת אותם, תומכת בהם, דואגת להן ואוהבת אותן.
לילה טוב:)
ענבל
