הייייי 
אני מאיה, בת 15 מרמת גן.
השנה עברתי את החוויה של החיים שלי.
אין מילים שיתארו לכם כמה נהנתי בסאמר סקול.

כשנרשמתי, ההחלטה הייתה די מהירה אז לא היה לי מספיק זמן להתרגש או להבין לקראת מה אני הולכת, אבל יום לפני כבר עוד שנייה התפוצצתי מהתרגשות ואפילו לא טרחתי לנסות לישון. 

כשהגעתי לשדה נתקפתי בכל מיני לחצים וחרדות במיוחד שהמזוודה לא תעבור במשקל  .

אחרי השקילה כבר הייתי יותר משוחררת והתחלתי לעשות חיים, התחלנו ליצור קשרים אחד עם השני וגיליתי לאט לאט עוד ילדים מהקבוצה שלא הכרתי קודם.

אחרי הנחיתה הייתי "בשמיים" , רק חיכיתי לדרוך על אדמת אנגליה ולהכיר את הבריטי הראשון שלי!!!  
כשהגענו לקמפוס חילקו אותנו לחדרים ודאגו שכולנו נהיה מרוצים מהשותפים שלנו. כשנכנסתי לחדר הייתי מופתעת ממש לטובה!! החדר מרווח ומסודר, עם מיטות נוחות ומקלחת עם מים חמים!!! 
אני לא זוכרת בדיוק את סדר הימים אבל אני אספר פשוט דברים שאני זוכרת.
אז, קודם כל, האוכל.  
איי איי איי… האוכל האוכל. מה יהיה?
אני עדיין לא סגורה על אם זה האוכל הבריטי או שזו פשוט קונספירציה של הקמפוס נגדנו. אוכל נוראאאאאאאאאאאאאאאאאא.
והגרוע ביותר הוא שמבחוץ הוא נראה סבבה, אתה נוגס ובאלך להקיא את הנשמה שלך. וזה רק החדר אוכל, על השקית אני בכלל לא מדברת. על הכריך הרטוב, הצ′יפס בטעם נאד והמיץ תפוזים הכימיקלי אני לא מדברת!

אבל בתכלס זה לא כזה נורא, זה טוב שיש פה ושם על מה להתלונן ולהריץ דאחקות XDD כמה שירים וסיפורים כתבנו על חברתנו השקית אני לא יכולה לספור בכלל.

עכשיו בואו נדבר על שעת העוצר. למה 10 למה?! אני חייבת להודות שבחלק מהימים זה די תסכל אותי שאני חייבת להיכנס לחדר ואפילו די התעצבנתי כי רציתי להמשיך לדבר עם חבריי השווצרים.. אבל כמו שאמרתי כבר קודם בכל דבר רע יש גם טוב, המצחיק ביותר היה הלילה הלפני אחרון שלנו כשכמעט כל הקבוצה התאספה בחדר אחד וכל פעם שהייתה דפיקה בדלת כולם התחבאו.
תנסו לדמיין לעצמכם 20 ילד נדחסים במקלחת בחושך . 

המסיבות   
כבר במסיבה הראשונה הבנתי שלשמלות שהבאתי אין שום שימוש XD
המסיבות היו די עלובות אם יורשה לי לאמר, דיג′יי גרוע (אך חתיך למזלו) ובכלליות זה היה בחדר פעילוויות ככה שכמה זה כבר יכול להיות על רמה? XD
אבל עדיין המסיבות היו חלק חשוב בכל העניין כי בזמן שהייתי יוצאת החוצה מהמסיבה "לנשום אוויר" היינו נפגשים עם החתיכים מחו"ל לנהל שיחות מעמיקות על פיות קסומות. (בואו לא ניכנס לזה).

לונדון.  
הלוואי שהיו נותנים לנו עוד זמן שם !!
ביום הראשון שלנו בלונדון היינו במחזמר מלך האריות, שהיה באולם תיאטרון פשוט מדהים!! ממש כמו של פעם, עם משקפות ותאי אחמים בצדדים ופסלים על התקרות. המחזמר מדהים אבל ארוךךךךךךךךךךךךךךךך, חייבת להודות שישנתי חצי ממנו XD
ביום השני והאחרון שלנו בלונדון היינו במאדאם טוסו, ואחר כך בסיור מפרך אך מיותר אם יורשה לי לאמר, היו מלאאאאאאאאא אנשים, אבל בגלל שנהג האווטובוס שלנו איחר למאדאם טוסו לא היה לנו זמן לקניות 🙁 ומאז לא ראיתי את אהובתי בשנית.
London i miss you girl!! 

הלימודים 
אז קודם כל הבחינות רמה. עיצבן אותי שלא היה שולחן לכתוב עליו ועשינו את זה די לא בצורה, אבל יצא טוב מזה כי ככה יכולנו "לשתף פעולה" . חוץ מהקטע של השולחן המבחן היה לא קשה. שיבצו אותי לרמה הכי גבוהה ונתנו לי מערכת.
האמת שבשיעור הראשון כולנו היינו די מופתעות, לא ציפינו ללימודים אמיתיים ממש עם כיתה ומורה, וספרים בסאמר סקול. אבל אחרי כמה שיעורים למדתי לאהוב את זה. והיה ממש כיף ללמוד עם ילדים מחו"ל .

הצוות של הקמפוס  
אוי אוי מי אמר שיש על הבריטים?!
באמת שאחד אחד כל המדריכים והמורים שלנו היו מדהימים!!! (וזה בכלל לא קשור לעובדה שיש לי חולשה למבטא בריטי) באמת שבלעדיהם זה לא היה אותו דבר.

חברינו מחו"ל 
וואי באמת שחלק כל כך גדול מהכיף של החוויה הזאת זה בזכותם! בחיים לא הכרתי כל כך הרבה אנשים בכל כך קצת זמן. הקטע המגניב שם גם זה שפתאום אתה מבין שכל חלקיק שפה שאתה יודע איך שהוא זה פשוט עוזר לך. וגם פתאום הבנתי שאחרי ארבע שנים שאני לומדת ערבית אני לא יודעת להגיד משפט XD
שעתיים יאסר אומר לי שאני ילדה יפה בערבית ואני בטוחה שהוא מקלל אותי

ואומרת לו חזרה XDDDD ואויי החתיכים השווצרים 
ואלחנדרו חברנו המקסיקני שבלעדיו חצי מהחוויות שלנו לא היו  היום.

קיימברידג′ וקניות  
אז קודם כל, אומר, שקיימברידג′ היא לא פחות מדהימה מלונדון.
באמת עיר יוצאת מן הכלל!! פשוט נהנתי ללכת ברחוב סתם ככה. כמובן שנהנתי יותר לעשות קניות ^^
כל יום היו לנו שעתיים חופשיות שבהן יכולנו לצאת בלי ליווי של מבוגר לעיר ולעשות קניות או סתם לאכול 🙂 וואו בחיים לא קניתי כל כך הרבה !!

חזרה הביתה  
כבר שלושה ימים לפני החזרה כולם כבר היו בדיכאון .
יום לפני החזרה כשהשווצרים עזבו וכל הקמפוס בכה כבר ממש נכנסנו לזה והבנו שזהו. שהנה זה נגמר >< ולא באלנו לחזור!!!! אנחנו רוצים עוד שבוע! עוד שבועיים! עוד חודשיים!!!
כשהגענו לארץ כולם בכו ואני לא, אבל כשהגעתי הביתה, אני נשבעת שבכיתי לפחות שעה!! לא מאמינה שזה נגמר! אני יושבת ורואה את הסרט שצילמתי וזה היה לפני שלושה ימים! אבל אני כבר לא באנגליה! אני קמה בבוקר, ולא מבינה איפה הצעקות של המדריכות שלא קמתי. יקחו לי עוד כמה שבועות להתגבר על החזרה הביתה . אבל על הגעגועים לכולם אני בחיים לא אאתגבר 3>

חוויה בלתי נשכחת!!!!!!!!!!!1 בלי לחשוב פעמיים הייתי הולכת עוד שלושים פעם.