אז היי אני דניאל והסאמר סקול זה הבחירה הכי טובה שעשיתי לעצמי
הכל התחיל שהייתי בכיתה ז ראיתי סרטון של קמפוס בטיקטוק ומאז ממש רציתי לנסוע לסאמר סקול בלונדון
בכיתה ז זה לא צלח הנסיעה בגלל שזה היה מאחור מידי וכל המקומות נגמרו בכיתה ח היה מלחמה וסוף סוף בכיתה ט זה קרה טסתי לבד בלי אף אחד וכל מי שסיפרתי לו את זה היה בהלם אבל בסופו של דבר אני ממליצה לטוס לבד ככה אפשר להיות יותר פתוח לאנשים חדשים וככה באמת אפשר להתחבר יותר טוב ולא להיות ״תלותי״ בחבר
הגענו לשדה תעופה וישר אני התחברתיי עם כולם
וישר זה הרגיש לי נכון הבחירה הזאת לטוס לקינג אדוארדס
הרגשתי עם האנשים שטסו איתי הכי טבעי שיש בלי מסכות בלי כלום באתי ככה כמו שאני .
נחתנו ועלינו על האוטובוס לכיוון המרכז שלנו והאוטובוס היה תמיד חוויה היינו שמים שירים ושרים וזה היה כיף לא נורמאלי.
הגענו לחדרים התמקמנו ואז ישר כבר הצלחנו להתחבר עם הצרפתים והגאורגים זה היה מגניב ברמות להכיר מישהו חדש שלא מהארץ שלך ועדיין להתחבר איתו וכמובן שדיברנו איתם באנגלית אבל זה עדיין הרגיש טבעי .
היה לנו המון פעילויות כיפיות ברמות היו מתנפחים עבודות יצירה סרטים מסיבות ובמסות גם היה לנו שיעורי אנגלית אבל זה גם חוויה כיפית ברמות פשוט צריך לבוא עם ראש פתוח ולהבין שגם הלימודים זה כיף .
אחרי כמה ימים התחברנו לפורטוגלים ממש שיחקנו איתם כדורסל ועוד כל מיני משחקים והם מצחיקים..
יומיים בערך אחרי הצרפתים עזבו וזה היה עצוב ברמות וזה נשמע לא הגיוני איך בן אדם שמכירים שבוע עמוס שהוא עוזב אבל זה אשכרה קשה כי היינו איתכם כל היום כל יום וזה מטורף ברמות שאחרי כל זה אני לא יראה יותר את הצרפתי כנראה בחיים אלא אם הם יבואו לארץ או שאני יטוס לצרפת אבל עדיין זה קשה
ושוב פעם יומיים אחרי הגאורגים והפורטוגלים עזבו וזה היה אפילו יותר קשה ששתי קבוצות עוזבות ביחד במיוחד שאיתם היה לנו אפילו יותר ימים להתחבר אז הניתוק הוא יותר קשה וזה נשמע קצת לא הגיוני שאנחנו נהיה עצובים בגלל שאנשים עוזבים אבל זה אשכרה אמיתי זה באמת עצוב וקשה ואז כמובן באו אנשים חדשים מארצות שונות וגם איתם היה כיף
בשבוע השני יצאנו כמעט כל יום לפעילות אחרת מחוץ לעיירה שנמצאנו בה וזה היה ברמות נסענו ללונדון למאדאם טוסו למחזמר לגילפורד לקניות ולעוד המון מקומות וזה היה כיף ברמות במיוחד באוטובוס עם כל הצחוקים והשירים זה חוויה שאני לא ישכח לעולם
ובסוף היינו צריכים לחזור הביתה וזה הדבר שהיה הכי קשה ״להתנתק״ מהאנשים שהפכו למשפחה בשבועיים הגענו לארץ כל אחד הלך למשפחה שלו וכמובן שאנחנו עדיין שומרים על קשר ונפגשנו כמה פעמים מאז ועבר יותר מחודש ועם כמה שעצוב שצריך להיפרד אחד מהשני בסוף ומהילדים מהעולם שזה קשה ברמות עדיין צריך להסתכל על זה מהצד החיובי כי בסופו של דבר הכרתי חברים לחיים גם אם הם מחול וגם אם הם מהארץ ובסוף בסוף הייתי מממליצה את החוויה הזו לכולם זה חוויה הכי טובה כיפית מטורפת ומשוגעת שעשיתי לעצמי בסופו של דבר זה לא בהכרח איפה אתה נמצא זה עם מי אתה נמצא