היי קוראים לי דניאל והשנה אני וחברה טובה שלי מהבית החלטנו לצאת לסאמר סקול אני זוכרת איך ספרנו את הימים עד ליום של הטיסה ושהיום של הטיסה הגיע לא ישנו כל הלילה מהתרגשות לא ידעתי כלכך למה לצפות

בטיסה כבר התחלנו להכיר ילדים מהקבוצה ואז היינו באוטובוס בדרך למרכז כולם עדיין היו בהתרגשות ואי ציפייה הגענו ישר בזמן לארוחת ערב והתבאסנו קצת על האוכל כי לא מצאנו משהו לאכול אז ישר הלכנו להתמקם בחדרים

כל אחד סידר את הארון שלו והתחלנו להרגיש קצת יותר בנוח אחרי זה עשו לנו סיור במרכז יום אחרי שנחתנו היה מבחן רמה הוא לא היה כזה קשה ובדק יותר על דברים בסיסיים היה גם חלק קצר של דיבור אחרי זה הלכנו לארוחת צהריים והרוב כבר יותר מצאו מה לאכול

אחרי זה היה פעילות עם אנשים מכל הארצות כדי שנוכל להתחבר יותר ולהכיר אותם היה אפשרויות של ספורט כמו כדורעף, כדורסל וכזה ומי שרצה פעילות פחות ספורטיבית היה יצירה השיעורים היו ממש מצחיקים וכיפיים בשעה וחצי הראשונה עשינו יותר לימודים עם חוברת ואז היה הפסקה של חצי שעה שלרוב היינו עוצרים לקנות ארטיק מהחנות מזכרות שם ואז היה שוב שיעור של שעה וחצי שהיה יותר הכנת פרוייקטים בקבוצה שיש בה ילד מכל מדינה ובסוף השיעור להציג את העבודה בשיעורים הכרנו יותר לעומק ילדים מכל העולם שיכול להיות שלא היינו מכירים בלי השיעורים האלה 

כל שישי עשינו ארוחת שישי וקידוש וזה היה ממש כיף
הטיולים היו החלק הכי כיף נתנו לנו גם זמן חופשי להסתובב עם חברים וחברות שלנו ולהכיר יותר את האיזור שטיילנו בו היינו בקמברידג איפסוויץ לונדון ועוד הרבה מקומות…

הקבוצה כלכך התחברה אחד לשני ותמיד הייתה שם אחד בשביל השנייה וזה לא היה קורה אם לא היה לנו את המדריכה הכי טובה שיש שתמיד הייתה שם בשבילנו כמו חברה שנחתנו חזרה בישראל נפרדנו והיינו עצובים שזה נגמר הכרתי שם חברות לכל החיים וזאת הייתה חוויה ממש טובה