היי קוראים לי נועה צפריר,
והשנה הייתי בסאמר סקול מרכז שיפלייק באנגליה.

ב-27 ביוני היה המפגש הראשון שבו קיבלנו את כל הפרטים ונפגשנו עם 
כל הקבוצה והמדריכות פריאל וליאן שמההתחלה אהבתי, המפגש היה קצת מביך כי אף אחד עדיין לא הכיר אף אחד אבל כולם מאוד התרגשו.

ב-16 ביולי הייתה הטיסה, לא הייתי לבד טסתי עם אח שלי ובני דודים. הגענו ביחד לשדה תעופה מאוד התרגשתי אבל גם ברור קצת פחדתי שלא אצליח להתחבר לעוד ילדים ושלא אצליח להסתדר שם עם השפה אבל כבר בשדה כולם התחברו והכירו חברים חדשים. אחרי שעברנו את כל התהליך של השדה תעופה היה לנו זמן חופשי בדיוטי פרי עד הטיסה.

הטיסה הייתה בחמש בבוקר מה שהיה מאוד קשה כי כל הלילה היינו ערים אבל לא נורא כי במטוס כמעט כולם נרדמו ואחרי חמש שעות נחתנו באנגליה. ההתרגשות הייתה בשיאה וחטפנו שוק מהקור שם אחרי שהיינו רגילים לחום של ישראל. כשהגענו למרכז שיפלייק קיבלנו את החדרים ועשו לנו סיור במקום שהיה מהמם היה ירוק עם הרבה מדשאות והיה מאוד כיף להסתובב שם.
הלכנו לארוחת ערב ולישון, לילה ראשון בלונדון. 

אחרי ארוחת הבוקר הייתה לנו פעילות ומבמחן כדי לחלק אותנו לרמות וכבר אז אני וכמה חברות התחברנו לצרפתים שהיו לידנו במבחן. בשאר הימים היו לנו פעילויות ערב וצהריים שבהם הקבוצות היו מעורבות עם ילדים מכל העולם והיה ממש כיף.
הפעם הראשונה שיצאנו לטייל הייתה לאולפני הארי פוטר, היה מטורף הכל היה מעוצב בדיוק כמו בסרטים. כשחזרנו למרכז הייתה לנו שוב פעילות ערב שהייתה מאוד כיפית ואז חזרנו למגורים להתארגן לשינה, היינו ארבע בנות בחדר והיה מאוד כיף שהתארגנו ביחד ושבערב כולנו נפגשות בחדר אחד.

למדנו שלוש שעות ביום והלמידה לא הייתה משעממת כי עבדנו בקבוצות והכנו ביחד סרטונים ועבודות בימי שישי הייתה מסיבה אחרי ארוחת הערב ובשבת יום חופשי שרק עשינו פעילויות. במשך השבוע שאחרי הסתובבנו בלונדון בביג בן,בגלגל הענק ועשינו הרבה שופינג היינו במאדם טוסו ומאוד התלהבתי לראות את כל המפורסמים.

היינו בתורפ פארק שהיה מטורף היו הרבה רכבות הרים מתקני מים ודוכנים שבהם זוכים בפרסים כשחזרנו למרכז כולם היו עם חיוך על הפנים ובובות ענקיות בידיים. ביום האחרון שלנו שם הייתה מסיבה וחילקו לנו תעודות וחזרנו לחדרים ללילה האחרון בשפלייק.

בבוקר יצאנו לשדה תעופה והיה קשה להיפרד מכולם מהיפנים במיוחד שנקשרו מאוד לבנים מהקבוצה, שמחנו מאוד כשנחתנו בישראל ולראות סוף סוף את המשפחה אבל גם היינו מאוד עצובים לעזוב.

זאת הייתה חוויה מטורפת והייתי חוזרת בשמחה שוב.