אז איך מסכמים חוויה שכזו?!

אז אני נועה מראשון לציון ואני באתי עם ארבע חברות מהבית שהקשר שלנו רק התחזק. 

היום הראשון היה סיוט, מלא בכי ודאגה, לחץ וחרדה אבל העיקר ישנתי טוב אחרי יממה שלא. הפרידה מהמשפחה הייתהקשההה ושלא נדבר על הלחץ מהאוברוויט שהיה.

עוד מהמפגש היה חבר קבוצה ששמתי אליו לב וכל כך רציתי שנתחבר וכבר ביציאה הראשונה שלנו לטיול בהארי פוטרהתחברנו כי הוא התיישב לידי באוטובוס ויצא לנו לדבר לצחוק לשיר ולהכיר. הוא החבר הכי טוב שיכלתי לבקש. הוא שםלהצחיק ולתמוך ולדבר ואף פעם לא שופט! בתור בשדה דיברתי עם עוד שלוש בנות חמודות מאוד שלא ידעתי שגם אליהןאתחבר בצורה כזאת! מצאתי את עצמי מדברת עם כל אחד מהם שעות ומשתפת איתם חוויות ורגשות בלי גבולות והם איתי. הם חברים שלעולם לא ארצה לשכוח ולנצח ארצה לידי. החברים בקבוצה ילדים מדהימים והתחברתי לכל כך הרבההה! אוףאני לא מאמינה שנגמר כבר כי בא לי שוב!!!! היו המון פעילויות מלבד ליציאות והסיורים בלונדון. היה דיסקו (הכי כיף) ופעילויות ערב מצחיקות יותר וכאלה שפחות, בהם הכרנו ילדים חדשים מכל העולם! חלק מברזיל, איטליה, גאורגיה ורומניה, נהנתי מכל רגע, הכי כיף לדבר שלא מבינים אותךך. האוכל והחוסר במזגנים היו הכי קשיםם אבל הם כלום ושום דבר לעומתכל החוויה עצמה. וכשאתמול בלילה האחרון שלנו כאן לא הפסקנו לבכות מגעגועים למקום שעדיין עוד לא נפרדנו ממנו נפללי האסימון, זאת החוויה הכי טובה שהייתה לי בחיים ואני הכי שמחה שבחרתי לקחת חלק. הימים המצחיקים שלא אשכחלעולם והוויכוחים מהקניות שנפתרו בשניה, והרגשות המעורבים והשירים והשיחות עם המשפחה וההרגשה שאני אשכרהבלונדון עם האנשים הכי טובים שאפשר, אלה ועוד מלא הם הדברים שהפכו את החוויה הזאת לדבר המושלם שהיא.

אז תודה למדריכות שלנו ותודה לכל החברים שלי מהבית והחדשים (שכבר מרגיש לי שאותם אני מכירה שנים). אני אוהבתאת כולכם ואת כל החוויה הזאת!!!